סיפור - feel lost

Feel Lost - סיפור

הסבר:
מסופר על עולם בסכנה, שאף אחד לא מודע אליה, כמה ילדים מזהים את המצב ומנסים לטפל בו.
הילדים עוברים מכשולים רבים עד שהם מצליחים להציל את העולם שלהם.
הסיפור מסופר מנקודת מבט של הגיבור, שמספר על המקרה אחרי מה שקרה (בגלל זה השפה לא כ"כ גבוהה).
שם הגיבור - ניק.


פרק 1:
אני וחבריי אנה, ג'ף ומייקל שיחקנו בחצר האחורית של ג'ף מסירות, שאלנו את מייקל מה הוא יעשה ליום ההולדת ה14 שלו תוך כדי המשחק.
" אני חושב שנלך כמה ילדים לסרט, אבל אני עוד לא בטוח", הוא החזיר כתשובה.
עד לאותו רגע היינו ילדים רגילים, לא דאגנו להרבה דברים מלבד הלימודים וניסינו להנות כמה שיותר, אף אחד מאיתנו לא הבין שכל זה עומד להשתנות.
אני חושב שבתור ילדים בגיל 13-14, אם היינו יודעים שזה מה שהולך לקרות - היינו בורחים ישר, אבל זה בדיוק העניין - שלא ידענו.
התחילה רעידת אדמה חזקה, מאוחר יותר גילינו שבסולם הדירוג היא רעידת אדמה בגודל 6.1, היו ברעידה כ1,500 הרוגים, אבל זה לא העניין.
כולנו היינו מבוהלים ולא ידענו מה לעשות, אמא של ג'ף צעקה לנו " בואו מהר! ".
אבל, בדיוק שעמדנו לעשות את זה, נוצר קרע באדמה, הרגל של אנה נתקעה בפנים ולא הסכמנו לעזוב אותה, אמא של ג'ף המשיכה לקרוא לנו בזמן שניסינו לחלץ את אנה, אבל כשהיא באה לבדוק מה קרה, כבר היינו עמוק עמוק בתוך הקרע.
זה לא היה יום קל, את זה אני מניח שהבנתם, אבל בהשוואה ליום הבא - זה היה גן עדן.
זו הייתה נפילה לתוך אגם גדול במעמקי האדמה, לפעמים אני חושב מה היה קורה אם היינו נופלים במקום אחר.
אנה לא יכלה לשחות, הרגל שלה הייתה פצועה והיא בקושי הצליחה לנשום, אני ומייקל סחבנו אותה החוצה. אחרי שכולנו התייבשנו, ניסינו להבין איפה אנחנו, ויותר חשוב - איך אנחנו יוצאים מכאן. פתאום, משהו קרה, שמענו קול חזק שבא מתחתינו וכולנו התחלנו לרוץ בתוך המערה, חוץ מאנה, היא לא יכלה לרוץ.
לא הסכמתי להשאיר אותה מאחור. "אנחנו חייבים לעזור לה!" אמרתי בקול רם, אבל ג'ף ומייקל היו לחוצים מדי בשביל להבין מה אמרתי . אני ואנה ניסינו לעקוב אחריהם בשיא המהירות אל מעמקי המערה בזמן שאנה צולעת ונשענת על הכתף שלי.
במבט לאחור, אם ג'ף ומייקל היו עוצרים לעזור לאנה, כולנו היינו מתים היום, כשאני אומר כולנו, אני מתכוון לכל העולם.
כשהרעש נחלש, והתרחקנו מספיק, אני ואנה הפסקנו להתקדם מהר - הגענו לנקודת פיצול בערך 5 דקות אחרי ג'ף ומייקל.
זה היה בעייתי, הבחירה הייתה קשה, אבל כמו שדודה שלי תמיד אמרה לי "קשה יש רק בלחם, ואותו אתה היית זורק לפח".
כשלא ידענו מה לעשות, פתאום ראינו על התקרה של המערה הראשונה עצם תלויה בתוך קורי עכביש, ידענו שלשם אנחנו לא הולכים.
הבחירה הייתה בין המערה הראשונה לשניה. כשהמצב היה ממש אבוד, אנה עלתה על רעיון גאוני, לפני שאני אספר לכם את הרעיון ולא תתרשמו, תנסו לחשוב את המצב - אנחנו לכודים במערה במעמקי האדמה, שמענו רעשים מפחידים ובכללי אנה, הייתה פצועה - לחשוב על רעיון במצב כזה? זה משהו שדורש יכולת עצומה להתמודד עם לחץ. אנה מצאה 2 אבנים על הרצפה, היא הרימה את אחת האבנים וזרקה למערה השניה אחת, ואחת למערה השלישית .
במערה השלישית איזשהו קול התעורר, לעומת זאת במערה השניה - רק הקול של האבן נתקעת ברצפה. הייתה לי תחושה שהחיה הזאת מתקרבת אז האצתי את החברים. התחלנו להתקדם, הפעם לא רצנו, חיכינו לאנה, אבל החיה התקדמה יותר מהר מאיתנו - בסוף שמענו את הצעדים שלה מאחורינו והגענו לפיצול, החיה המשיכה להתקרב, ואנחנו? אנחנו היינו בלחץ - לא ידענו באיזה דרך לבחור, בסוף בחרנו בדרך הימנית, והגענו למקום הכי לא צפוי שתחשבו שיהיה מתחת לאדמה...

המשך יבוא (אם יאהבו).

אם אפשר בונות , תודה.