oldCityGuy

תכלס אביאל צודק....ראיתי שהוא הביא הוכחות מדעיות למה זה טוב וקשה להתווכח עם עובדות מדעיות. וחוץ מזה רן טועה זה לא גורם אלימות ההפך גראס לא גורם אלימות הוא נותן תחושה רגועה במוח והוא גם עוזר למחלות נפשיות לעומת מה שרן אמר זה לא "תירוץ" כדי שאחרים יעשנו זה עוזר למחלות נפשיות ואני מתכוון לבקש לקבל גראס רפואי כדי להרגיע את הדיכאונות. לסיום הנה שיר שמדבר על למה צריך לאשר גראס בארץ שיר של הדג נחש ואינפקטד מאשרום - ליגל אייז

תודה 3: ובעיקרון אני בן אבל בגלל שאני א-מיני וג'נדרקוויר אין לי בעיה שתקרא לי כנקבה 3:

תכלס מגיע להם חסימה כדי שילמדו להבא לא להיות הומופובים....

אני מקבל בברכה ואהבה את הילדים מאקולוקו...ברוכים הבאים

מגניב! כל הכבוד על ההשקעה!

24.11 השנה חגגתי 20 שנה הבאה 21 ;)

אני רואה, ראיתי את כל העונות כולל החדשה

כן אני רואה זאב צעיר!!!!!! אני בעונה החדשה מחכה לעוד פרק! שווה לראות! מומלץ בחום!

רוק, ראפ, רגאיי, NightCore,טראנסים,ישראלי ובכללי כל דבר שטוב לי באוזניים (חוץ ממזרחית שאני לא אוהב בכלל)

לי יצא וזה היה בכלל לא נעים....ולא פעם אחת..אלא כמה פעמים

זה בושה לכל מה שנקרא מוזיקה בעולם הזה בתכלס....רדוד חסר תוכן ובעיקר מסמן משהו רע לדור הצעיר...מיותר

בזמן האחרון אני שם לב לתופעות קצת יותר מדי של הומופוביה המתרחשת בפלאנט אורנוס, ואני בטור חלק מהקהילה (א-מיני) קצת לא מבין את הבורות וחוסר הידע של ההומופובים...שלא תטעו אני לא קורא לכל מי שהומופוב טיפש...חלילה, אני לעולם לא אפגע בכבודו של אדם,למרות שאני מתעב את ההומופוביה מגנה אותה ולא רואה בה צורך. אבל ברוב המקרים ההומופוביה בפלאנט, ובכללי באה בעיקר מבורות, מפחד,וחינוך לא נכון שהקהילה היא משהו מגונה, ובתכלס זה מעצבן אותי שהתופעה הזאת קיימת גם בפלאנט...במקום שאמור להיות מהנה וטוב, עכשיו אני יודע שחוסמים על הומופוביה, וזה מבורך אבל אני גם רוצה לשמוע דעות של אנשים לגביי הנושא הזה האם לדעתכם הומופוביה בפלאנט היא דבר שצריך להכחיד מפלאנט? כי לדעתי כן *דיון פורה*

אני מחכה לפרק שיצא... באיזה פרק אתם נמצאים? *דיון פורה*

למה לא גם וגם 3: ;)

מחשב משחקי מחשב או חברים?

794

כל אחד והדבר שמושך אותו...אצלי זה מוזיקה ושמחת חיים אצלך זה דם ומוות....בעייני זה מגניב כל עוד את לא מגזימה עם זה כמו בדר"כ בפלאנט (אחמ אחמ יוקו) גאה בך שפרקת 3:

הלוואי שיתקנו אני מת להיכנס לעיר לדבר קצת עם אנשים......

זה מה שהשם שלי אומר עליי: http://www.siz.co.il/my.php?i=d5nvjihzqkmo.png תכלס מה שכתוב שם הכול נכון איכשהו 3:

כל פעם שאני מנסה להיכנס לעיר אני נתקל בבעיה לחיבור לשרת זה לכולם ככה עכשיו כי השרת סגור או שרק אצלי?

טל בן 20 מקצוע: ספר לשעבר בזמני הפנוי: משחק במחשב, יוצא עם חברים,מתעסק בספרות פרצוף שאני אוהב::p ארץ שאני אוהב: יש שתיים ישראל כמובן, ואמריקה

תודה רבה ^_^

תודה רבה לכל מי שתומך ומגיב :Heart:

אז הרבה אנשים מדברים על מחלה נפשית. רובם לא מודעים בכלל לכמה קשה זה להיות בעל מחלה נפשית.....אם אתם רוצים לדעת בואו ואספר לכם....להיות בעל מחלה נפשית זה אומר לחטוף דיכאונות להיות בעל מחלה נפשית זה אומר לפחד שאם תגיד שיש לך מחלה אנשים יתרחקו ממך כי יחשבו שאתה חריג או משוגע או פוגע בעצמך, להיות בעל מחלה נפשית זה אומר שחטפת צלקת בנפש שלא תעבור בחיים, זה לפחות מה שאני הרגשתי, עד שהפסקתי לפחד ממה יגידו עליי והיום אני מודה במחלה הנפשית שלי ומספר אותה לכל מי שרק ישאל....הרבה שאלו אותי בעיר על המחלה הנפשית שלי ולא פירטתי יותר משם המחלה והתופעות שלה....וגם לא איך היא נגרמה...אני חושב שהגיע הזמן לפתוח את הנושא....בבית ספר שלי היסודי הייתי חוטף לא מעט קללות הקנטות השפלות ודברים אחרים מכיתה א' לא היה לי אף אחד לפנות אליו אז המצאתי בראש שלי דמויות שאליהם אני מדבר לאוויר (כיום כבר לא אבל אני מרבה לדבר באוויר ולהגיד את המחשבות שלי) אבל זה לא רק היה זה...הייתי מרבה להבריז מבית ספר זה הפך להרגל להמציא תירוצים כדי לברוח. לא רק לברוח פיזית אלא גם נפשית כדי להיות לבד, המון פעמים ברחתי מבית ספר לא רק כי היה לי קשה אלא כי הרגשתי צורך להיות לבד...מהר מאוד מצאתי את עצמי נענש על ידי ההורים שלי בלי לראות טלויזיה בלי מחשב בגלל שלא הלכתי אבל בכל זאת לא סיפרתי להם כלום...לא סיפרתי להם על זה שהציקו לי. אחרי כמה זמן בתיכון כיתה ז' ח' וט' המשכתי להיות לא פופולרי היה לי חבר אחד בכל התיכון וגם הוא בסופו של דבר הפסיק לדבר איתי. בכיתה ט' עברתי אבחון נפשי אחריי התקף דיכאון קשה שבו צרחתי שאני רוצה למות ושנמאס לי מהחיים ואף אחד לא אוהב אותי. נשלחתי לפניימיה ל3 שנים בהם למדתי לשלוט בכעס שלי על העולם שהיה לי. בהתחלה הרגשתי שאני שונא את כל העולם שכולם אשמים במה שקרה לי, הייתי חברותי אבל מבפנים הרגשתי ריקות וחוסר יכולת לסמוך על אנשים, לא נתתי לאנשים להתקרב אליי יותר ממה שצריך. עד היום אני לא מסוגל לבטוח באנשים עד הסוף, עד היום אני עם אותה צלקת נפשית, רק בוגר יותר ומבין שהמחלה לא חייבת לשלוט בי אלא אני יכול לשלוט במחלה. המחלה שיש לי נקראת סכיזרופניה אירגונית (מהלשון המילה ארגון) זה אומר שהמוח שלי מתקשה לארגן את הכול את המידע ולזכור דברים מאוד מאוד קשה לי, המון אנשים עד היום צחקו על זה, יש כאלה שהכחישו שזה מחלה, אנשים חסרי לב ככל הנראה, אבל היום כמו שכתבתי קודם אני עומד זקוף ולא מתבייש בזה שאני חולה נפשית , כי בעייני זה לא צלקת מהפגיעות שחטפתי ע"י אנשים זה צלקת שמוכיחה ששרדתי הצקות והשפלות ולא וויתרתי לעצמי אז זה בגדול הסיפור שלי, הסיפור מאחורי המחלה שלי לכל מי שתהה והמסר כאן זה: אל תוותרו לעצמכם, לכל מי שחולה נפשי אל תוותרו לעצמכם אל תתנו לעצמכם לחשוב שאתם דחויים ואל תתנו לדיכאון להפיל אתכם (לאלה שיש) והכי חשוב אל תתביישו בזה שיש לכם מחלה נפשית, זה מחלה לכל דבר וזה לא הופך אתכם לדחויים ובלתי נאהבים, ההפך להודות במחלה מפני מישהו זה אומר שאתה סומך עליו ואם הוא אדם שאוהב אותך גם הוא יקבל את זה ויעזור ויתמוך בך בכל מצב.

בגיל 18 התנשקתי עם עם האקסית שלי (שהייתה חברה שלי באותו תקופה)