iceCupa
-
פוסטים
215 -
תאריך הצטרפות
-
ביקור אחרון
Content Type
פרופילים
פורומים
Articles
כל מה שפורסם על ידי iceCupa
- העמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- הבא
- עמוד 3 מתוך 7
-
יו איך אהבתי את משחק הטבעות. הייתי מכורה לזה ^^ וגם את הסליים הזה. ויווו טמגוצ'י ♥♥♥
-
אהלן ;) כמו שאנחנו יודעים,לכולנו יש פחד מסויים, בין אם אתם חושבים שהוא שטותי ובין אם לא. הפחד הכי גדול שלי הוא היום שבו מישהו קרוב מאוד אליי ייפגע בצורה קשה\ימות. הדרך שלי להתמודד איתו היא פשוט לא לחשוב על זה,ולהעסיק את עצמי בדברים אחרים. אז מהו הפחד שלכם? וכיצד אתם מתמודדים איתו? :)
-
תודה לכולם 3>
-
אהלן :blush: החלטתי לפרוק פה את ההפרעות שלי. אז ככה: כשהייתי בחטיבה,ואפילו קצת יותר קטנה,התחילו לי מחשבות טורדניות שגרמו לי לבצע טקסים רבים שוב ושוב על מנת להחליש אותן. בנוסף,התחלתי להיות היפראקטיבית,ורצתי ממקום למקום בבית,ובקושי ישבתי בשקט. עם הזמן שגדלתי,התחילו לי חשקים לשחק עם איברים פנימיים ולאכול לב אנושי,וכמובן,כפי שכבר כולכם שמתם לב,חשק לדם. הייתי פוגעת בעצמי בבית ספר כשלא היה אף אחד,צבטתי לעצמי את העור עם חתיכת מתכת חדה וטעמתי את הדם שיצא משם. בתוך הנפש שלי,יש לי את אן,נערה בת 17 בלונדינית,לבושה בבגדים שחורים,בעלת הפרעת דיכאון,שגרמה לה לנשור מבית הספר. אן נראית כמו בובה אנושית,והיו פעמים שרציתי להיראות כמוה ולשאוף לשלמות. אן השפיעה עליי עם דעות מסויימות,וכל פעם כשאני הולכת לישון,אני מדמיינת סיטואציות שקרו לה בחייה,על מנת להירדם. כשאני לא מצליחה לדמיין סיטואציות עליה,אני מתקשה להירדם,ולפעמים אפילו לא נרדמת. יום שישי אחד,באמצע שיעור היסטוריה,דמיינתי את עצמי הולכת לפארק ומתנדנדת בנדנדה שם,מה שמשך את תשומת לבי במשך כמה דקות בשיעור. למחרת,ביום שבת,הלכתי בשבע בבוקר להתנדנד בפארק,וגם שם פגעתי בעצמי עם המתכת שהייתה לי. כשחזרתי הביתה,אחותי אמרה לי שהיא דיברה עם ההורים שלי על זה שהיא מזהה שיש לי בעיה מסויימת,ורוצה שאלך לטיפול בגלל זה. שיתפתי אותה ואת אמא שלי על כל מה שסחבתי בתוכי במשך כמה שנים,כולל על החשקים לדם ואיברים פנימיים,וסיפרתי טיפה על אן, וביום ראשון התחלתי טיפול אצל פסיכולוגית ולאחר מכן אצל פסיכיאטרית. כמעט נכנסתי לאשפוז סגור,וכמעט שמו אותי במעון יום,אך החליטו בהתחלה לתת לי תרופות ולראות איך זה מתקדם. אז כן,ירד לי החשק לאיברים פנימיים,ירדה לי תחושת העליונות מעל אחרים ונהייתי פחות תוקפנית ממה שהייתי בכללי,ואפילו פה ובכוכב. אבל השאר עוד נשאר לי,ואני מתמודדת עם הכל יום יום מחדש. בין אם זה התחושה שבבית הספר המורות קוראות את המחשבות שלי,בין אם זה הפחד מפעילויות חברתיות,ובין אם זו אן והחשק לדם. מקווה לגמור שפויה בסופו של דבר. זאת הייתה פריקה,מי שרוצה מוזמן להגיב (:
-
אני מתבודדת בחדר ובוכה פשוט. נותנת למחשבות שלי לצאת, לא נותנת לאף אחד לראות אותי בוכה.
-
לא.
-
אכן כך. אבל תמיד יהיו אנשים בעולם שימשיכו להתייחס אליהם ככלום. הם עדיין יגידו עליהם שאין להם רגשות, ועדיין יצחקו עליהם וינדו אותם בחברה.
-
לי...
-
תלוי במום של הילד ובאפשרות של להביא ילד פעם נוספת... אם זה מום שעלול להשפיע בצורה בריאותית ולסכן את הילד, מן הסתם שלהפיל. בעיקר אם מדובר באישה שתוכל ללדת שוב. אבל אם זה מום כמו תסמונת דאון, אז לא להפיל ולא לנטוש (כן יש כאלה שנוטשים אותם בבית חולים בגלל זה).
-
סורי זה לא בשליטה <:
-
בוקר טוב. מה נזכרת בהם? הם ישנים רצח... ולדעתי ולריה יפה. הייתי רוצה להיות כמוה, שיא הרצינות. והאמת שאני מכירה את ההפרעה שיש להם ומבינה אותם.
-
הייתי עכשיו לבד בעיר ולא דיברתי כי לא היה עם מי לדבר, והלכתי לשנייה לכרטיסייה אחרת, וכשחזרתי היה לי את ההודעה שכאילו חסמו אותי, ועכשיו אני צריכה לחכות חצי שעה. למה זה?
-
תודה אנשים!!
-
אכן כך, לצערי. וטנקס p:
-
אכן ילך טוב. טנקס ^^
-
מה קרה לפלאנט? הוא כל הזמן עושה בעיה בקישור לשרת...
-
Tnx :3
-
-
מי מעודד אותי? :angel:
-
אחותי.
-
אצלי זה עושה בעיה בקישור לשרת.
-
למה אי אפשר להיכנס לכוכב? כל פעם כתוב לי שהכניסה לעיר מקישור זה סגורה...
-
התמונות חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח xDDDDDD ופסדר פסדר אוף.. >:
-
-
kk 3:
- העמוד הקודם
- 1
- 2
- 3
- 4
- 5
- 6
- 7
- הבא
- עמוד 3 מתוך 7