אביאל כתב:אני פעם לא הייתה לי עמדה לגבי מוות קליני, אבל אז הצטרף ילד חדש בשכבה וזה ולאט לאט התחלתי לשמוע עליו שהוא יודע לגרום לך לאבד הכרה ואפילו להיות במצב שגורם לך להיות קרוב למוות, ואתה מתעלף כולה ל2-3 שניות. בסוף קראו לי ואמרתי סבבה אני אנסה. בעיקרון צריך לנשום חזק חצי דקה ואז לקחת נשימה עמוקה ולא להוציא אותה ואז מניחים לך את הידיים על כל הגרון ולוחצים על העור קדימה ככה שהאוויר לא מצליח להתפזר לכל שאר הגוף ותוך שניות אתה מתעלף. עשיתי את זה בדיוק ככה, הוא התחיל למחוץ לי את הגרון וזה הדבר האחרון שזכרתי, פתאום התחלתי לראות תמונה אני קטן, אבא אמא סבא סבתא כשהם היו בריאים ובעיקרון את רוב המשפחה בבית הישן שלי והייתי בערך בן שנה שנתיים. אחר כך ראיתי את עצמי על הידיים של אבא שלי כשהוא לקח אותי לגן פעם ראשונה, וכל מיני זכרונות שלא זכרתי (כי לא זוכרים כלום מתחת לגיל 4) והיה גם צלילי רקע כאלה והרגשתי כאילו אני במקום משמעותי והכל היה שונה ככה שאני לא יכול להסביר ופתאום אני מתעורר ורואה איזה 15 ילדים מעליי מנסים להעיר אותי וכולי עם כאבים חדים. מסתבר שבסוף לא התעלפתי כמו כולם, 2-3 שניות וקמתי. התעלפתי לפחות ל15 שניות והתחלתי להתפרפר עם הידיים ודפקתי את הראש ברצפה ודברים מהסוג הזה, וזה שעשה לי את זה אמר שזה פעם ראשונה שהוא ראה משהו כזה.
בקיצור משהו מוזר ואני לא אומר שזה נחשב מוות קליני בשלמותו אבל אני מאמין שזו הייתה טעימה מאיך שזה מרגיש באמת.. וממה שחוויתי זה באמת משהו מיוחד שלא שוכחים. אני לא יודע בדיוק למה זה קורה, יש אנשים שאומרים שהמוח מפריש חומרים שגורמים להזיות ויש אומרים שזה הנפש שעולה לעולם הבא, אבל מה שזה לא יהיה, כל אחד כשימות כנראה יראה את החיים שלו וכל אחד אני מאמין שיחווה משהו שונה - וזה כבר מוכח מדעית שכשהגוף מת הבן אדם כן רואה דברים כמו כל החיים שלו בדקה אחת ואת הדברים שהיו לו הכי חשובים.
דיון פורה!
ואו.. :-o
נשמע מעניין מאוד.
