מידע ונושאים חשובים - המקום שלנו לתמוך!

[Mr.Haim]

[align=center]

מידע ונושאים חשובים - המקום שלנו לתמוך !

 

הנהלת האתר מזמינה אתכם להתרשם, ללמוד, ולהפיק מהאשכול הבא שנכתב עבורכם הגולשים.

אנחנו מקווים כי תמצאו תועלת במידע ובתוכן שמצוי באשכול ומקווים שיעזור לכם בעתיד.

 

שתיהיה לכם קריאה נעימה ובעיקר מועילה.

 

[/align]

[Mr.Haim]

ביטחון עצמי

 

[align=center]מהו ביטחון עצמי ואיך הוא משפיע על חיינו?

[/align]

 

ביטחון עצמי הוא מרכיב חשוב מאד בחיינו, להצלחתנו בחיים ולהגשמת רצונותינו.

ישנם שלושה מרכיבים עיקריים אשר מסבירים מהו ביטחון עצמי:

המרכיב הראשון הוא היכולת שלך לבטוח בעצמך, להביע את דעתך אפילו אם זה נוגד דעות אחרים ולהביע תמיכה בפעולותיך ומעשיך.

המרכיב השני אומר לחשוב ולהתמודד עם בעיות בחיי היום יום שלנו בצורה שנראית לנו האמיתית ביותר.

המרכיב השלישי הינו האמונה שלנו להצלחה, לאושר, הערכה וכבוד עצמי, לחשוב שאנחנו שווים לאחרים והם לא טובים מאתנו.

 

[align=center]מי הוא אדם בעל ביטחון עצמי?

[/align]

 

אדם בעל ביטחון עצמי לא מפחד לפעול לפי דעותיו ועקרנותיו, מבלי לחשוב על התוצאות בחשש.

אחד הבטוח בעצמו סומך על עצמו ועומד מאחורי מעשיו אפילו אם הוא טועה. הוא לא מפחד לטעות, וגם אם הוא טועה, זה לא פוגע בהערכתו ואהבתו העצמית אלא רק משפר אותה. אדם כזה ידע להבא מה לעשות אחרת, מה לתקן ולשפר בטעויותיו.

 

[align=center]מי הוא אדם בעל ביטחון עצמי נמוך?

 

[/align]

אדם בעל ביטחון עצמי נמוך הוא אדם שנותן לפחדים שלו להשתלט עליו, הוא מפחד מלעשות טעויות ולהכשל מפני שהוא חושב שהטעויות הללו יפגעו במה שהסביבה חושבת עליו, וכך נפגעים אהבתו והערכתו העצמית.

פחד הוא לעיתים דבר טוב, אל תחשבו אחרת.הוא יכול לשמור על חיינו בהרבה מצבים, אך הפחד הזה לא צריך להגביל את ביטחוננו.

אדם בעל ביטחון עצמי נמוך לא מרבה לומר את דעותיו מול כולם כי הוא פוחד שהדעות הללו לא "יאושרו" על ידי החברים והסביבה שלו.

חוסר ביטחון עצמי הוא "מה אני חושב שאחרים חושבים עלי" במקום לחשוב "מה אני חושב על עצמי, והאם אני אוהב את זה?" - אדם בעל ביטחון עצמי נמוך יפחד להודות בטעויותיו, אכפת לו מה הסביבה שלו חושבת עליו והוא מפחד שמה שהסביבה חושבת עליו תיהיה שלילית לכן הוא לא מביע את דעותיו, לא פועל לפי מה שהוא חושב ולא מרבה לשאול שאלות.  אדם בעל ביטחון עצמי נמוך יפחד לעשות פעולות שהוא חושב שכן נכונות מפני  שהוא מפחד לקבל דחייה. בחלק מהמקרים הפחד הזה נובע מדחייה שהאדם קיבל בעבר  ואותו אדם פוחד לקבל שוב, לכן הוא אפילו לא מנסה.

דחייה זאת יכולה להוות קושי בלהתחיל עם בחורה בגלל כשלון בעבר עם מישהי מסוימת (או להפך, כאשר בת מפחדת להתקדם בקשר עם בן).

הערכה עצמית: הערכה  עצמית היא האמונה האומרת שאתה שווה לשאר הסביבה שלך , שאתה טוב כמוהם והם  לא טובים ממך. אדם חסר הערכה עצמית חושב שהוא נחות מהשאר ובטוח שהסביבה  טובה ממנו ושפעולותיו ודעותיו נחותות משל הסובבים אותו, מה שמוריד את  הערכתו העצמית.

בנוסף לאדם בעל ביטחון עצמי נמוך והערכה עצמית נמוכה, ישנו אדם בעל דימוי עצמי נמוך, במקרים רבים אדם בעל ביטחון עצמי נמוך גם יפתח דימוי עצמי נמוך.

דימוי עצמי נמוך:  דימוי עצמי מדבר על החיצוניות של האדם ולא על האופי שלו. אדם בעל דימוי  עצמי נמוך יתבייש בגוף שלו וירגיש לא בנוח איתו, לא יאהב איך שהוא ניראה  ויחשוב שאחרים הרבה יותר יפים ממנו. מי שמדמה את עצמו בצורה נמוכה יפחד להראות את גופו וירגיש לא בנוח כאשר מסתכלים עליו. לדוגמא, אותו אדם יפחד להיכנס לבריכה או לים ללא חולצה בגלל שהוא מרגיש לא בנוח עם גופו ולא ירבה לדבר עליו עם הסביבה.

חשוב לזכור, אף אחד  לא מושלם, אך הכי חשוב איך אנחנו מרגישים כלפי עצמנו ועל גופינו ולא איך  אנחנו נראים חיצונית כלפי הסביבה. שימו לב - ישנם בני אדם אשר לא נראים טוב  ובכל זאת מצליחים עם בחורות אפילו יותר מאנשים אשר נראים טוב, מהי הסיבה  לכך? הסיבה לכך היא שאותו אדם השלים עם גופו ועם איך שהוא נראה, הוא אוהב  את גופו ומעריך אותו ולכן לא מפחד מדחייה בשל חיצוניותו.

אציין בנוסף שהרגשה עצמית טובה בנפש יכולה להשפיע בצורה חזקה מאוד על מראה.

 

 

[align=center]פיתוח הביטחון העצמי, הערכה וקבלה עצמית:

 

[/align]

אתם צריכים  להשלים עם עצמכם מבחינת המראה שלכם. אתם צריכים לחשוב שאתם יפים ואף אחד  אחר לא יכול להגיד לכם שאתם לא. החשוב הוא מה שאתם מצפים מעצמיכם. לכו  למראה ותגידו "אני הכי יפה בעולם", תתכוונו לזה, תתגאו בגוף שלכם.

אומרים עליכם משהו,  אל תיקחו זאת ללב, תחשבו שבסך הכול ילדים כמוכם אומרים לכם את המילים  הללו,  בדיוק כמו שאתם יכולים להגיד עליהם את אותם המילים בקלות. אולי הם  אף לא  מתכוונים לפגוע בכם. מישהו אמר לכם משהו? אז מה, רק אתם יכולים  לשפוט את  עצמיכם.

חברה שלכם נפרדה ממכם? מישהי לא רוצה אתכם? אל תפגעו מכך וושזה לא יגרום לכם  להפסיק לנסות. תגידו  לעצמכם שיש עוד הרבה בנות ואתם תמצאו את האחת שתאהב אתכם. מישהו אומר לכם  משהו שפוגע בכם? תאמרו לעצמכם שהוא לא שווה אתכם ואת היחס שלכם כלפיו.  מטעויות לומדים ובמידה ולא, יש להמשיך ולנסות וללמוד כל פעם מהטעויות שאתם  מבצעים.

תחשבו חיובי, אל תתרכזו בדברים השלילים שבכם. אם תחשבו כל הזמן על הדברים השלילים שאתם עושים, זה יוריד לכם את הביטחון העצמי שלכם.

אף אחד לא מושלם,  אחד יכול להיות יותר טוב מהשני במשהו אחד ומישהו אחר במשהו שונה, תתרכזו  בדברים החיוביים שאתם עושים, לדוגמא הכישרונות שלכם. קחו מחברת ותכתבו בה  רשימה של דברים שאתם טובים בהם, לאחר מכן תעשו רשימה של הדברים הפחות  טובים, ולאחר מכן תבדקו מה אתם יכולים לשפר בדברים שבהם אתם פחות שולטים.  במידה ואתם לא מצליחים במשהו מסוים, הזכרו ברשימת הדברים הטובים שלכם וחזרו  על המגרעות.

תיהיה בטוחים במה שאתם אומרים. אמרו את דעותיכם ועמדו מאחוריהן גם אם הן נראות לא נכונות כלפי כולם.

הסביבה רואה את זה והיא תלמד להעריך אתכם – אם אתם רוצים שהסביבה תעריך אתכם קודם תעריכו את עצמכם.

לא רע גם לקחת דפוסי התנהגות מאחרים, אבל חשוב לעצב אותם על מנת שיתאימו לכם לפני שאתם מסגלים אותם כמנהגים.

"הדשא של השכן לא ירוק יותר", כל אחד טוב במשהו אחר וכל אחד הוא שונה, הביטחון העצמי שלך תלוי אך ורק בעצמכם.

הקרינו ביטחון גבוה החוצה ותראו שתהפכו לבעלי אחד כזה.

אל תוותרו, השגת ביטחון עצמי היא פרוצדורה ארוכה הדורשת השקעה מנטלית בעצמיכם, אבל בסוף נהנים מהתוצאה.

דרוש לכך הרבה עבודה וכוח רצון, ושוב – הכול תלוי בכם.

 

ישנן כמה תכונות ודרכי התנהגות בסיסיות שכדאי שתסגלו לעצמכם כדי שיעזרו להעלות את הביטחון העצמי שלכם:

- עמדו זקוף, אל תהיו כפופים.

- דברו בקול רם ובביטחון, תתרגלו לדבר כך באופן קבוע.

- שאתם מדברים עם מישהו תסתכלו לו בעיניים.

- תמיד תחייכו, חיוך עושה המון.

 

לסיכום, תזכרו תמיד שאתם יכולים לרכוש ביטחון עצמי רק בעזרת עצמכם, אל תפסיקו לנסות, בסוף זה יבוא, אולי גם מבלי שתרגישו.

[Mr.Haim]

התאבדות ומחשבות אובדניות

[align=center]

שלום לכם, גולשים יקרים.

מאמרי יעסוק בנושא התאבדות ומחשבות אובדניות. קריאה מהנה.[/align]

התאבדות היא אינה הדרך!

[align=center]תחילה, אדם שמתאבד בהחלט לא נמלט מייסורים.

אולי אותו האחד שמעוניין להתאבד אינו יודע זאת בשל מצבו הנפשי, אך מרגע ההתאבדות-

בתוך זמן קצר הוא מחזיר את עצמו למעגל של חיים קשים אף יותר.

האדם מעוניין להתאבד משום שנדמה לו שהמוות טוב יותר מאשר החיים. אך, האם זה נכון?

האם לוותר על הכל- להתחתן, לעבוד, להביא ילדים לעולם ולהגשים חלומות ילדות- האם באמת שווה לוותר על כל הדברים ההללו,

רק מפני שאותו האחד נמצא במצוקה זמנית?

ידוע כי אנשים רבים שהיו במצוקה כזו נחלצו ממנה והמשיכו לחיות חיים מלאי סיפוק.

הם הצליחו לראות כי מה שחשבו שאינו ניתן לפתרון הוא בהחלט ניתן לפתרון, וכי המצב הנפשי הקשה חלף ועבר לו.

כך שחשוב לי להבהיר לכם כי כל בעיה ניתן לפתור. גם אם זה נראה לכם בלתי אפשרי.

ברגעי מצוקה ומשבר נראה כי הפתרון הנכון ביותר הוא המוות. לדעת אותו האחד נראה שרק לאחר מכן תבוא השלווה,

החופשיות והשקט. אלו מחשבות לא נכונות בכלל מזווית ראייה אחרת, שהיא לא של אדם הנמצא במצוקה.

[/align]

[align=center]המוות אינו פתרון, הוא סוף. סוף להכל.

המוות יכול לקטול את עתידכם, את כל השאיפות שלכם. את כל ההנאות והסיפוקים אשר מחכים לכם במשך כל אורך החיים.

כמו כן, המוות מהווה מכה קשה לקרובים אליכם, שלא יוכלו להתאושש ממנו לעולם.

לאבד קרוב משפחה, בדרך אכזרית ומזעזעת שכזו- בהחלט לא קלה. לכן לפני מחשבות שכאלה, חשוב לזכור כי יש אנשים מאחורינו.

אנשים שאנחנו אוהבים וכמובן,שאוהבים אותנו. האם שווה לאבד אותם?

כך שלמרות המצוקה, הכאב הנפשי והסבל; לברוח מהמציאות, זה לא פתרון.

לרוב חושבים שלהתאבד זה מעשה נועז הדורש אומץ רב, אך זה לגמרי לא כך. דווקא מי שמעלה על דעתו מחשבות שכאלה,

הוא הפחדן. המנסה לברוח מהכל, במקום להתמודד כמו גדול ולהראות עד כמה שזה אפשרי.

עד כמה שאנחנו מסוגלים להתמודד ולהוכיח לעצמנו שאנחנו מסוגלים, אם רק נרצה ונאמין בכך.

לכן, אסור לאבד תקווה. ותמיד יש אור בקצה המנהרה. אם ננסה למצוא את האור הזה, גם אם הוא קטנטן ונראה כי לא ישנה משהו במצב הנוחכי,

האור יכול לאט לאט לגדול ולשנות את פני הדברים לגמריי.

[/align]

[align=center]התמודדות עם המצב הנוכחי והמחשבות האובדניות- כלים להתמודדות.

 

[/align]

[align=center]ידוע כי, כפי שצוין בתחילת מאמרי- לכל בעיה יש פתרון.

אך יש כאלה, שבטוחים מיד כי אין פתרון. וזה לא אפשרי לנסות למצוא אפילו.

ברצוני לציין כי אפשר למצוא פתרון, אך זה תלוי באותו האדם בלבד. חשוב להיות חזקים, לא להשבר בקלות.

להראות לתחושות החזקות הללו- לכאב, לבכי, לסבל ולייאוש; עד כמה שאנו חזקים. עד כמה שאנחנו מסוגלים להתמודד עם הכל.

לפעמים התחושות הללו יכולות גם לחזק, לגלות בנו צדדים שלא הכרנו לגביי ההתמודדות שלנו עם דברים שכאלה ועם ההתמודדות העצמית שאנחנו

חוווים במשך התקופה הזאת.

[/align]

[align=center]לעיתים אנו יכולים להרגיע את עצמנו בצורה הטובה ביותר, להצליח עם מה שברצוננו לעשות.

ולא לחשוב כלל על מחשבות שליליות כמו תחושת חוסר ערך, חוסר תקווה או חוסר הצלחה.

תעודדו את עצמכם, תחמיאו לעצמכם, תזכירו לעצמכם כמה וכמה תכונות טובות, הצלחות ואת המיוחד שבכם.

רצוי שתזכירו לעצמכם שאתם אוהבים ומכבדים את עצמכם, שאתם מצליחים להתמודד למרות הקושי הזמני, שהתקופה הזו תחלוף, שאינכם יוצאי-דופן,

שאתם יכולים ומסוגלים לעשות הכל. ולהתמודד עם הכל.

במצב של דיכאון ומחשבות אובדניות, קשה לעיתים להיות בנוחכות של הסובבים אותנו.

לפעמים קיים חשש כי אתם שקופים, כי כל מה שעובר עליכם, אחרים רואים.

לרוב זה לא נכון, גם אם אנשים כן רואים את השינוי שחל בכם, אין הם רואים את מה שאתם חשים.

יחד עם זאת, יהיה יותר קל עם לא תסתירו את מה שעובר עליכם. ותוכלו לשתף אחרים בכך. להתייעץ, לדבר, לפרוק.

תמצאו כי השיתוף הנ"ל, יכול להקל עליכם. למרות הקושי והחשש לשהות בחברת אחרים,

לא רצוי להסתתר ולהשאר לבד במצב זה. מפני שלכל אחד מותר להרגיש רע בחיים, זה טבעי לגמריי.

אנשים אינם שופטים אתכם על כך. רובם מבינים את מצבכם ובהחלט יעזרו לכם לשפר את מצב הרוח הנוכחי בנסיון לגרום לכם לאושר.

כך שלשהות בחברת אנשים שאתם בהחלט אוהבים, יכול מאוד לעזור. ולהוציא אתכם מדיכאון ומבדידות של ממש.

כמו כן, רצוי לעסוק בדברים שאתם אוהבים ונהנים לעשות אותם. בכדי לשפר את מצב הרוח.

דברים שכאלה, שאתם בהחלט נהנים לעשות, יכולים להשכיח את כל מה שמטריד אתכם.

ובהחלט לשפר את מצבכם הנפשי מקצה אחד אל השני.

כך שאת מצב הרוח, אפשר לנצח. אפשר לגבור עליו ולגרום לו להשתנות- כי מי שרוצה, יכול!

[/align]

 

[align=center]שיתוף אדם קרוב והפניה למס' טלפון ועמותות שונות.

 

  [/align]

[align=center]במידה ואתם נמצאם במצוקה אישית וחשים בלבול וחוסר אונים, המעשה הנכון ביותר לעשות הוא לשתף אדם קרוב.

אסור לשמור בבטן דברים שכאלה, קשה מאוד להתמודד עם כל הכאב הנפשי הזה לבד!

 

תוכלו לבחור לכם אדם אשר אתם סומכים  עליו, מאמינים בו, יודעים כי הוא מסוגל להאזין לכם. מבלי לשפוט אתכם או  להטיף לכם יותר מידי. הפתיחות,

ההקשבה והשיחה, בהחלט יכולה לעזור. גם אם  מעט היססתם וחשבתם כי זהו לא רעיון טוב במיוחד, להפך. חשוב להפתח ולפרוק  את כל מה שמטריד אתכם.

כמו כן, במצב נואש רצוי לפנות אל איש  מקצוע. (יועצת, פסיכולוג וכו') למרות שפעמים קשה להפתח ולשתף אדם בבעיות  המטרידות אתכם, העניין יכול לעזור עד מאוד.

 

איש מקצוע יכול לגרום לכם לגלות המון דברים שלא הכרתם בעצמכם, באופן ההתמודדות שלכם וכמובן,

 

לקבל עזרה מזווית ראייה אחרת בהחלט יכולה לגרום לשינוי החלטות קיצוניות.

 

להלן מס' טלפון של עמותת ער"ן- עזרה ראשונה נפשית לילדים ונוער (פועל 24 שעות ביממה) :

 

* ער"ן – מתן עזרה נפשית 1201

[/align]

[align=center]חשוב לי לציין, לא להתבייש לפנות, להתקשר ולקבל עזרה- חשבו על עצמכם דבר ראשון, עד כמה שתוכלו לקבל מענה יעיל ועזרה של ממש.

אתם לא לבד, מאחוריכם עומדים לרשותכם המון אנשים שיכולים לעזור, לתמוך ולהוציא אתכם מהתקופה הקשה בה אתם נמצאים.

[/align]

[Mr.Haim]

קשרים.

 

קשר - מה הוא בכלל?

 

 

רבים ממכם חושבים שקשר הוא דבר מאוד מוגדר, כמו חברות או ידידות, אך זה לא ממש כך. קשר הוא למעשה תקשורת בין מספר ספציפי מסויים של אנשים, בין אם מדובר בסיטואציות כמו יציאות מסוימות, שיחות דרך הטלפון, שיחות דרך המחשב שלכם ומה שמשתמע מכך. בעיקרון, קשר זה לא משהו קבוע, ברוב הפעמים.

אמנם לפעמים כשהחיבה והרגש מתערבים בעניינים, מתעורר הצורך לקדם את הקשר, או במידה ורגש שלילי מתעורר, אף לנתק את הקשר ולשמור על מרחק מסויים מבין הצדדים המעורבים במערכת היחסים.

 

שלב יצירת הקשר.

 

 

בעיקרון, ישנם כמה דברים שאנו, בני הנוער, צריכים על מנת לקדם את הקשר, או בכלל - ליצור אותו. אחד מתוך אותם הדברים, הוא למעשה - המניע. אני מניח שאומנם יש פעמים שהקשר נוצר מתוך עצמו, אך בדרך כלל במידה ואתה יוצר לעצמך סוג של מטרה מסויימת או שאיפה, זה עוד יוכל לעזור לך בהמשך הדרך.

כמובן, שזה לא הדבר היחיד, כאשר השני - הוא למעשה הביטחון העצמי. לרבים מאיתנו לפעמים יש בעיה עם כך, אך בכל זאת, לפעמים אנחנו צריכים להתמקד דווקא ברצון שלנו להצליח וליצור את הקשר מאשר להתמקד למעשה, בדברים שוליים יותר - מאשר במגרעות שבנו או בדברים אחרים שלדעתכם מונעים ממכם להגשים את המטרה שלכם.

נכון, לפעמים המטרה קשה להשגה והדרך קשה לביצוע, אך זה לא משנה שבסופו של דבר התוצאה באמת שווה את כל התהליך הזה.

תנסו גם להתחשב בעובדה שלמען האמת - לא תמיד יש לכם בהכרח מה להפסיד.

הדחייה יכולה להיות אף דיי כואבת, אך אל תתנו לדבר שכזה להפיל אתכם - אלא לחשל אתכם. תנסו לקחת חלק כמה שיותר גדול בחיי החברה, וגם בכלל, באותו מעגל חברתי, או מערכת זוגית שאתם רוצים להשתייך אלייה.

אתם צעירים, ובסך הכל - מטעויות, אנו לומדים, ואם לא ננסה, ואם גם לא נטעה - אנחנו לא נדע. הכל למעשה נוצר כתוצאה ממעגל שמסתובב במעגלים הנקרא חיים.

 

שמירה על הקשר.

 

 

לאחר שנוצר הקשר, ולאחר שבאמת פעלתם על פי התקנים הקודמים - מגיע לכם כל הכבוד. אך כמובן, שליצור את הקשר הוא שלב בפני עצמו, אך כעת בא גם השלב על השמירה שלו. מצד אחד, אולי באמת, כשעולה לנו המילה 'שמירה', אנחנו מעלים ישר בראש שאנחנו צריכים ממש 'לדגור' על הקשר הזה כמה שרק יותר ובאמת לשמור עליו מכל הבחינות - ולפעמים, בין אם מדובר בקשר עם חברים או עם בת זוג כלשהיא במערכת יחסים, הדבר יכול באמת 'לחנוק' בלשון המועטה, וכשבאמת יש מישהו שמעיק עליכם, לאט לאט כל הטעם הטוב שאולי הרושם שהשארת על הצד השני, בעצם נעלם, ואחרי כל הטרחה זה חבל.

לפעמים אנו מרגישים את החום והדחף הזה באמת למלא את הקשר כמה וכמה שיותר, במידה ומדובר בבת זוג כלשהיא, אני מניח שבמסרונים, חיבוקים, נשיקות, וכשזה נוגע לחברים:

זה נוגע במפגשים מרובים ובכלל, אותו הדחף המסוים, להיות כמה שיותר בחברת האחר, מה שיכול ליצור לפעמים את התגובה הלא כל כך נעימה שיכולה להעיד על חנק בקשר. מה אנו צריכים לעשות במקרים כאלו? לפעמים, קצת לשחרר.

עם כמה שהרגש הזה והדחפים האלו יכולים להשתלט, ובאמת להיות דיי דומיננטיים בקשר, במידה ולא נגיד לעצמינו 'סטופ', המצב מהבחינה הזאת רק ילך וימשיך להדרדר, ומכאן - למצב טוב, אי אפשר להגיע, לכן אנו צריכים באמת להשתלט על עצמינו, ואומנם זה מדי פעם יהיה דיי קשה, אך אנחנו צריכים להתמקד למעשה במטרה ובהשלכות של מעשינו.

כמובן, שבמידה ובאמת כל עניין המפגשים, המתנות, החיבוקים, הנשיקות, וכל דבר אחר שבא בתוך הקשרים, באים בתדירות נכונה - שני הצדדים יכולים להנות מכך על הצד הטוב ביותר, וזאת באמת שאיפה מקסימה.

 

הפסקת הקשר.

 

 

כאן, בעיקרון, בא החלק הקצת יותר "מבאס" של כל המאמר, אך ללא ספק, מהווה חלק בלתי נפרד מההתמודדות הארוכה עם המושג קשרים וכל מה שמשתמע מכך. מהו שאתם צריכים להבין בנוגע לכל קשר, בין אם מדובר בחבר, בן זוג - הוא ששום דבר לא בא בגדר חובה.

במידה ואנחנו לא מפיקים שום דבר חיובי מכל הקשר, נסו לחשוב על הסיטואציה כאילו אין לנו בכלל מה לחפש בקשר. לפעמים קשה להגיד את זה בשל כל המאמץ ובשל כל הדברים שעברתם, אך כפי שכבר אמרתי, לפעמים, בתור בני אדם, אנחנו צריכים לדעת כיצד להתמודד עם המציאות, ועם כל הצער שבדבר, לפעמים היא באמת יכולה די להכאיב לנו.

בעיקרון, לא תמיד חייב לסיים את הקשר על כל דבר או כל תקופה רעה שעוברת עלינו, שכן, לפעמים הכימיה דיי נפגעת, בכל מה שקשור אל הקשר בין האנשים, אומנם לא תמיד צריך לוותר.

אפשר לתת צ'אנס ובאמת לנסות וגם לתקן, אמנם לפעמים אנחנו צריכים להבין מתי הגענו, ל-"קש ששבר את גב הגמל", ומתי אנחנו כאנשים, צריכים לשים סוף לכל הקשר הזה ולא למרוח אותו עד כי הסבל יגדל ויתפתח, כך שיהיה יותר ויותר קשה להתמודד איתו, עוד בהמשך הדרך.

כפי שאפשר להגיד בנוגע לסיטואציות מהסוג הזה, ולעוד הרבה בחיים שלנו 'עדיף מוקדם מבמאוחר', וכשזה נוגע לסיטואציות שכאלו - אני מניח שבאמת הפתגם הזה יכול להעיד בפני עצמו. מלבד כך, עוד דבר שלמעשה כדאי מאוד לזכור:

הוא עצם העובדה שלפעמים אנחנו צריכים לבוא לקראת האנשים בשביל שיבואו גם לקראתינו, ולהתפשר בחלק מהמקרים - במידה ובאמת מתאפשר לנו לכך, ולא להיות עד כדי כך נוקשרים בכל מערכת הקשר.

[Mr.Haim]

התמודדות עם אובדן

 

 

מהו האובדן?

אובדן מהווה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו כבני אדם וזהו דבר שאנחנו מתנסים בו המון בחיינו.

הוא גורם לנו לאבד שליטה ומזעזע את עולמינו. האירוע המוכר ביותר שיוצר חווית אבדן בקרבנו הוא מוות של אדם קרוב.

אובדן של אדם בסביבתנו הקרובה, פוגע בתחושת הזהות שלנו וגורם לנו להרגשה כאילו נלקח מאיתנו חלק בלתי נפרד.

תחושת הביטחון והיציבות שלנו נפגעות ומערערות אותנו לחלוטין. לאט לאט, כשאנחנו לא שמים לב,

אנחנו מפסיקים לתפקד בצורה רגילה.

התהליך שמתפתח בעקבות האובדן הוא רגיל וטבעי לגמרי ואף נחוץ כדי לחזור ליציבות ולשיווי המשקל של האדם לפני קבלת הבשורה על האובדן.

שם התהליך הוא אבל.

 

קבלת הבשורה והשלבים.

אנשים המקבלים את הבשורה הקשה על כך שקרוביהם מתו נוטים להכחיש את המאורע,

דבר נורמטיבי לחלוטין אשר נראה כלפי חוץ כדבר תמוה.

הפגנת סימני אבלות כגון בכי ועצבות אלו דברים אשר עוזרים בהתמודדות בשלבים מתקדמים יותר כשמשלימים עם האבידה וקולטים מהי המשמעות הרגשית של האירוע עבור אותו בן אדם.

הכחשה הוא אמצעי הגנה שהאדם משמש בכדי להתעלם מגל הכאב המציף אותנו עם הבשורה הקשה.

כשעוברת תחושת ההכחשה, מתחילה המודעות של מציאות האובדן הכואבת שמאוד קשה להשלים איתה.

החל מרגשות אשמה, כעסים עצמיים ולעתים קרובות גם על הדמות שאיבדנו, על כך שהיא עזבה אותנו לבד.

שלב הדיכאון הוא שלב שמגיע תקופת זמן קצרה לאחר האובדן, כאשר אנחנו מרגישים שמשהו חסר וריק בתוכנו לאחר שקרובינו הלך מאיתנו.

ישנם געגועים, עצב, כאב, הסתגרות, קרירות לגבי אנשים המנסים להתקרב אלינו וירידה גדולה בפעילות היום יומית שלנו.

אנחנו נמצאים בנסיגה אחורה מכל מה שהכרנו, מהקשרים שיצרנו במהלך חיינו ומעדיפים להתנתק מכולם.

השלב הראשון בהתמודדות הוא להבין עם כל הצער שבדבר שמה שהיה, לא יהיה יותר.

להכיר בעובדה שמוות זה לא דבר שאפשר לשחזר, ולדעת להתרומם ולהשתקם מהעניין. לחזור לתפקוד ולהסתגל לחיים ללא האדם האהוב שאיבדתם.

לא להרבות במחשבות על הנושא, אך גם לא לשכוח לחלוטין.

 

כלים להתמודדות.

דבר חשוב מאוד שיהיה במהלך כל תהליך השכול הוא שתהיה לכם אוזן קשבת,

כשאנחנו מאבדים מישהו קרוב אנחנו נוטים להרגיש בודדים ונראה כי אף אחד לא מסוגל להבין עד כמה קשה לנו.

אדם קרוב שניתן לסמוך עליו יעזור להקל על תחושת הבדידות וכמו כן להוות כאוזן קשבת לכל המועקה והעצב שלכם.

שיתוף אנשים קרובים ברגשותיכם הוא הדבר החשוב ביותר שתוכלו לעשות למען עצמכם בתהליך,

במידה ואין מישהו בסביבתכם שאתם מרגישים שיכול להוות כאוזן קשבת עבורכם, שאתם לא יכולים להתמודד עם היגון לבד,

כשיש לכם מחשבות אבדניות או בעקבות האירוע התנהגותכם נהיית לא שגרתית, פנו לטיפול מקצועי.

חשוב שתהיו פתוחים לקבל עזרה מקצועית או עזרה מאנשים הקרובים שלכם ולכוון אותם כיצד הם יכולים לעזור לכם באופן המעיל ביותר.

בקשו מאדם קרוב אליכם להתלוות אליכם במקרים שאתם מרגישים לבד ולהכיר את הרגשות שלכם ולדעת מה מצפה לכם מסע ההתמודדות עם המאורע.

אבל הוא תהליך ארוך ומתיש שבתחילתו אתם עלולים לחוש חסרי תיאבון ולסבול מנדודי שנה.

חשוב שתשמרו על שגרה בסיסית במהלך היום כדי שיספק לכם יציבות בתקופה המבלבלת הזו.

במהלך ההתמודדות אנחנו נוטים להרגיש אשמה ואחריות על המקרה וזוהי תופעה נפוצה מאוד,

חשוב להבין בכדי להתמודד עם ההרגשה שזוהי אחת מהתופעות הנורמליות שמופיעות במהלך האבל ולנסות להדחיק אותו מכיוון שבמרבית הפעמים,

אין ביסוס לדבר.

בתהליך הארוך שההתקדמות בו איטית והדרגתית, נסו להיות סבלניים כלפי עצמכם ולא להקשות על עצמכם.

הרשו לעצמכם לבכות - הדמעות רק משחררות את הכאב ללא מילים ובאופן הבריא ביותר.

עם זאת, נסו גם להינות ואל תשכחו לחייך, צריך לדעת לצמוח מהאבדן (במובן הטוב) ולא לאבד שליטה על עצמנו.

זכרו - גם אם נראה שאין איך להמשיך, אין כח להתגבר, לעבור הלאה, תחשבו על האור שמחכה לכם בקצה המנהרה ופשוט תפתחו אליו.

[Mr.Haim]

[align=center]מה זה דיכאון?

[/align]

 

דיכאון זה סוג של הפרעה נפשית המתבטא במצב רוח עצוב, ללא חיוך, הרגשה של אי ערך, אובדן עניין ורגשות שליליים. סוגים קלים של דיכאון מתאפיינים בהרגשה של ירידה במצב רוח, חשיבה שהעבר היה טוב יותר ורצון לחזור אליו, עצלנות ואי חשק לקום ולעשות דברים וכן, הרגשה של עצבות ודכדוך שלרוב אין להם הרבה הסברים.

 

דיכאון קשה יותר הוא בעצם דיכאון לא מטופל, דיכאון שהופך להיות קליני. לוקח לפחות שבועיים לבן אדם בדיכאון קל שלא מטפל בעצמו, להפוך להיות בדיכאון בדרגה הבאה שנחשבת הקשה ביותר. התסמינים שלו הם קשים וברורים לעין: הסתגרות, דיבור על כוונות אובדיות כמו התאבדות, יאוש מוחלט, חוסר סיפוק בכל דבר וכדו'. קבלת המצב הדכאוני מוגדר כמצב שלא ניתן לשינוי.

 

אז... מאיפה בכלל הגיע דווקא אליי הדיכאון?

דיכאון יכול להיות דיכאון תורשתי, זאת אומרת שההורים נוטים לדיכאון, גם הילדים יכולים לנטות להיות דיכאוניים.

אירועים בילדות, הילד עבר איזה שהוא אירוע טראומטי בילדות שגרם לדיכאון לצוץ בצורה חבוייה מאוחר יותר בחייו.

משברים אישיים, אירועים בין קרובים או חברים שהטילו חותם שלילי על האדם, ולכן סובל האדם מדיכאון.

גורמים כלכליים, כגון עוני, וחוסר כלים לבנות את העתיד. דברים שיכולים לגרום לדיכאון.

שימוש בסמים, שהוא גורם ידוע שיוצר דיכאון.

מבנה אישיות, אדם רגיש במידה גבוהה יותר מחבריו, ויכול להיפגע מאירועים יותר מחבריו ולהיות בדיכאון.

חוסר בוויטמינים, ידוע שחוסר בויטמינים ממשפחת b כגון b6 וכדומה גורם לאפשרות ללקות בדיכאון.

אובדן אדם יקר, הוא גם גורם לדיכאון.

 

יש לנו להציע לכם כמה שיטות יעילות לטיפול בדיכאון...

 

1. טיפול פסיכולוגי קוגנטיבי:

סוג הטיפול אינו צורך דווקא פסיכולוג, למרות שלרוב פסיכולוג יכול בהחלט לעזור, גם חבר טוב ומביני עיניין יכולים לעזור. בשיטת הטיפול הזו, מנסים ללמד את המטופל לחשוב בכיוון חיובי, שהוא הכיוון שפותר בעיות. המטרה העיקרית בטיפול הזה היא לתקוף את המחשבות הבעייתיות ולערער עליהן, שכן הם אלו ששולטות כרגע על המחשבות, והמטופל צריך להתנגד להם. מכיוון שהכל הוא בראש של המטופל חסר האונים, צריך להסביר למטופל שאפשר לנצח את הדיכאון. שליטה במחשבות ונתינת שינוי כיוון לחיובי, יעזרו ברוב המקרים לפתח דפוס חשיבה שונה, בריא ונכון.

2. טיפול אצל פסיכולוג:

שיחות אצל פסיכולוג שהוא איש מקצוע שלמד את מדע החשיבה, יכולה לעזור בקבלת חשיבה נכונה. הפסיכולוג לרוב ירצה לשמוע איך אתם מבטאים את הדיכאון שלכם, ובעזרת שיחות איתו הוא יוכל לייעץ איך להתבונן על המחלה ואיך לנצח אותה. יש לציין שאלו סדרת מפגשים שבהם הפסיכולוג שומע את כל הטענות של המטופל, ובעזרת מה ששמע ינסה לפתור קונפליקטים ובעיות אצל המטופל באופן מקצועי.

3. טיפול בדיכאון אצל פסיכיאטר:

במקרים קשים יותר, שהחולה בדיכאון אינו מאוזן, טיפול תרופתי הוא הכרחי לאזן את המטופל. ישנם מקרים שבהם הדיכאון חריף יותר והמטופל לא תמיד יכול באמצעות שיחות בלבד להסיק מסקנות, לכן הפסיכיאטר יוכל לרשום תרופה המיועדת לחולים בדיכאון ולאזן אותם בעזרת התרופה. לאחר מכן הטיפול יושלם בעזרת שיחות שבועיות עם פסיכולוג, כל זאת לאחר שהמטופל יתאזן ויוכל לשמוע לדברי הפסיכולוג ולקבל אותם.

 

כמה עצות יעילות איך לנצח את הדיכאון בעזרת מעשים חיוביים:

 

לרוב מי שנכנס לדיכאון, בעצם "שוקע בדיכאון", לכן צריך לעסוק בעשייה ולא במחשבות כדי לצאת מהמצב הדיכאוני. עשיית והשלמת דברים מכוונת את האדם לכיוון החיובי. הפתרון השני והיעיל הוא פשוט להיות בחברה - כשאדם נמצא בחברה לרוב הוא לא נכנס לדיכאון ומסתגר, אלא החברים יכולים להוציא אותו מזה, לכן להיפגש עם חברים זהו פיתרון מצוין, לשבת, להתפרק, לצחוק. הביחד מוציא את האדם מהמצב הסטטי והשגרתי אליו הוא נכנס.

דבר נוסף שיכול לעזור לבן אדם הוא פעילות ספורטיבית, כשאדם שוקע בדיכאון הוא לא עוסק בפעילות ספורטיבית, כך חסרים לו חומרים חיוניים טבעיים שהמוח מייצר, לכן אדם שחולה בדיכאון ועושה ספורט, יצא מהדיכאון מהר יותר, מאדם שאינו עושה ספורט כלל. ישנם חומרים יעילים שמשתחררים במהלך פעילות גופנית והם מוגדרים כנוגדי דיכאון.

כל נושא הדיכאון מוגדר כתקופה אצל הבן אדם בה הוא סגור, בקושי יוצא החוצה, דרך נוספת להתמודד איתו היא ע"י חוגים, עיסוק ביצירה ובאומנות יכול להביא להשגים חיוביים ולשמח את האדם היוצר, שכן יצירה מביאה שמחה ומעודדת את האדם להתרכז ביצירה ולא בדיכאון וכן תורמת לשיפור הערך העצמי, כאשר האדם שיוצר נהנה מהתוצאה הסופית של יצירתו.

דבר נוסף שיכול להעניק לאדם תחושת שמחה הוא עזרי פנאי, הקשבה למוסיקה טובה, סרט טוב, לצאת לטייל בקניון, לעשות טיול בזמן החופשי, הם עזרים ליציאה ממצב סטטי שאותו הדיכאון יוצר, שינוי האווירה והסח הדעת מהדיכאון. כמו כן, כל מה שקשור לעזרה לזולת, כל חסד ועזרה שנעשה עבור אדם אחר שהוא מסכן, גורמת לתחושה נהדרת - שהרי אין אדם שלא הרגיש טוב כשעזר לאדם במצוקה, או שחסר לו משהו לאכול לדוגמה. הדבר תורם להרגשה כי האדם קיים גם בשביל לעזור לאחרים.

עבודה שכלית היא אחד מהשלבים החשובים ביותר בדיכאון. הכרה בבעיה שהיא הדיכאון ותרגול הטיפול השכלי בה ועשיית מעשים בונים כל יום, גם במחשבות תרגול ממשי שיסלק את הדיכאון, בצורה זו האדם יתגבר על הדיכאון ויהפוך את המחשבות שלו לכלי יוצר בידו, כך שהוא לא נותן לדיכאון לרבוץ בו.

מנוחה ושינה בזמנים קבועים ובשעות נורמליות, יעזרו באיזון ויתנו כוח ליום הבא, ידוע שקשה להתרכז בזמן שעייפים וכן שינה תורמת המון למערכת העצבים ולחשיבה. שינה טובה היא מנגנון טוב לחיים בריאים.

[Mr.Haim]

התמודדות עם מצבי לחץ שונים

 

רוב בני הנוער נמצאים במצבי לחץ, מצבים שהראש לא ממש נמצא על הכתפיים.

מצבים אלו נגרמים מכמה סיבות שונות לחלוטיין, ולא תמיד חושבים בהיגיון כיצד לפתור אותם בצורה הטובה ביותר, והנכונה ביותר.

האשכול הנ"ל, נפתח על מנת לעזור לכם, בני הנוער, לשלוט במצבים האלה וקודם כל, להבין אותם.

 

- נתחיל בסוגי לחץ.

 

1) לחץ מבחינות (מבחנים/עבודות/בחנים/בגרויות/מתכונות).

2) לחץ מקשר ריגשי מסויים.

3) לחץ מעבודה / בעבודה (חלקכם).

4) לחץ מנהיגה.

5) לחץ מטיסות לחו"ל.

 

- למעשה, מדובר בלחץ בכל תחומי החיים.

 

____________

 

מצב לחץ:

 

מצב לחץ לא קורה עקב רצון האדם, אלא תגובת הגוף למצבים שונים.

חלק מהאנשים מפחדים ונלחצים מטיסות לחו"ל, וחלק נלחצים זמן קצר לפני בחינה חשובה ואף נתקלים באוייב הגדול "בלאק אאוט".

עם זאת, המון שואלים את השאלה "האם ניתן להתמודד עם הלחץ והמצב הזה ?", התשובה היא - כן.

אפשר להתמודד עם זה, וגם לשנות את המצבים האלה, כמובן שעם כל תגובת לחץ מתמודדים בצורה אחרת, בהתאם.

הדרכיים הרגילות להתמודדות עם המצב הן: טיפול פיסכולוגי, פסיכייטרי, טיפול תרופתי, טיפול הוליסטי.

הפעולות הנ"ל הינם למבוגרים יותר (18+), וקיימת עוד דרך רגילה - לימוד עצמי (לא כולם מסוגלים לעשות זאת באופן עצמאי).

 

תגובות לחץ שונות:

 

1) חוורון.

2) חולשה.

3) קור בגוף או חלק מהגוף.

4) חום בגוף או חלק מהגוף.

5) צמרמורת.

6) הזעת יתר.

7) לחצים בחזה, בגפיים תחתונות, גפיים עליונות, לחצים בראש, עיניים פעורות, קוצר נשימה, חנק, עלפון, פחד מוות.

8) בחילה / הקאה.

 

כמו כן, לפעמים יכולות להיות כמה תגובות, ולפעמים תגובה אחת (מהרשימה).

 

כיצד לעמוד במצב לחץ ?

 

כיצד עומדים במצב כזה ? מה עושים עם הלחץ קבוע ?

אוקיי, את הנקודה הזאת צריכים לקרוא ברצינות, ולזכור שלכל מצב לחץ קיים פתרון שעוזר להתמודד !

 

• בחנים / בגרויות:

 

בני נוער אשר סובלים מבלאק אאוט באופן קבוע, לא יכולים לבצע את הבחינות בצורה נכונה.

הכל מתבלבל להם, ולבסוף הם נכשלים. לא מחוסר יידע ו/או אי התכוננות, אלא הלחץ שמגיע טרם הבחינה ומבלבל אותם, הדבר גורם להם לבלאק אאוט (ריסטרט במוח).

 

פתרון:

 

מה שמומלץ לעשות זה לפנות ליועצת בית הספר / מחנכת הכיתה / מנהל/ת בית הספר.

לספר להם את האמת, ולהגיד להם שקשה מאוד להיבחן עקב הלחץ.

כמובן שהם יתחשבו בכם, ואף יאפשרו לכם להבחן בע"פ, יעזרו לכם ללמוד. במידה והדרג יראה לנכון לשלוח אתכם לאבחון, תעשו זאת לפעמים מקבלים הקלות.

 

שיטות להורדת לחצים (בעצמכם):

 

1) להאזין באופן קבוע למוסיקה מרגיעה.

2) לעשות מדיטצייה בכל יום.

3) לנשום נכון, ברוגע (לנשום עמוק דרך האף, לשחרר אויר באיטיות, ולחזור שלוש פעמים על נשימות אלו).

4) להוסיף על הנשימות מסעיף 3 גם את המילים: אני רגוע, אני שולט במצב, לאגרף אגרוף ביד הדומיננטית.

5) לחשוב על צבע אהוב, ולדמיין שהוא מתפשט בגוף ומרגיע אותך.

[Mr.Haim]

סידור הזמנים וכיצד לעמוד בהם

 

כולנו נמצאים לפעמים בתקופות עמוסות, הן מבית ספר והדרישות והן מהחיים האישיים.

כל אחד והסיבות שלו, והנושא נכתב על מנת לעזור לכם, ולהציע לכם אפשרויות של תכנון הדברים ועשייתם, בתקווה שזה יעזור כמובן.

רוב קהילת FxP בנוייה מילדים ונוער (12-18), ואלה גילאיים של בית ספר / עבודות שונות, ובנוסף עוד המון דברים.

 

עומסים שונים:

 

1) עומס בלימודים (רובנו).

2) בגרויות, מבחנים, בחנים ועבודות שונות.

3) מחשב (כולנו אוהבים אותו), ולא תמיד מוצאים זמן לשבת עליו.

 

עם זאת, קיימים עוד המון עומסים - כל אחד והחיים שלו (חוגים/מורים פרטיים/התנדבות).

 

לפעמים אנו דוחים דברים חשובים, על מנת לשבת במחשב, כמובן שזה גרוע ומצטערים על זה.

הנושא הנ"ל, בא לעזור לכם בחישוב הזמנים ואף להציע לכם אפשרות נחמדה, הכנת טבלה מיוחדת שעוזרת לסדר את הזמנים.

 

כמה נקודות חשובות לתמרון הזמנים:

 

• בימים בהם יש לימודים, הולכים לישון מוקדם.

אני מניח שכולכם מכירים את התסריט של כל הלילה על המחשב, ישנים מספר שעות בודדות, הולכים לבצפר חצי ישנים, לא קולטים כלום מהחומר הנלמד וחולמים על מיטה כל היום.

אח"כ אז ישנים אחרי בית ספר ואת המטלות שיש לכם אתם עושים בחפיף ורוב הסיכויים שאת חלקם גם לא תספיקו.

לכן, שימו לעצמכם שעה בה אתם אומרים לעצמכם מספיק, מכבים את המחשב והולכים לישון.

אני ממליץ לכם שהשעה המדוברת תהיה 23:00 או מוקדם יותר, מה שיתן לכם 8 שעות שינה מפנקות וערנות למהלך כל היום.

 

• משהו נוסף שקצת פחות מתקשר לנושא תכנון הזמן ויותר לעניין השינה.

לפני שאתם יוצאים לבית הספר, נסו לאכול משהו קטן בבוקר - פרי, יוגורט, או כל דבר אחר שעושה לכם כיף על הבוקר,

ישפר לכם את יכולות הריכוז והזכרון, יעשה אתכם יותר עירניים ומפוקחים, וכמובן לבצע את המטלות טוב יותר.

זכרו שארוחת בוקר באנגלית, "Breakfast" היא בעצם גם שבירת צום (Break, Fast).

עצם זה שלא אכלתם במהלך כל הלילה, מצריך אתכם לאכול משהו בבוקר, ולא לגווע מרעב להפסקה בבית הספר ולטרוף מהר את סנדוויץ' - זה לא טוב.

 

• עוד דבר חשוב, הוא נוקשות.

מי שיחליט לאמץ את שיטת תכנון הזמן, יסיים את השעה שבו הוא רואה טלוויזיה וכעת עליו לעבור לשיעורי בית.

בשלב הזה, אתם כמובן מתחילים 'לוחמה פסיכולוגית' עם עצמכם (עם השטן מימינכם והמלאך משמאלכם),

כאשר אתם לבסוף מסכמים את העניין בכך שתיקחו לעצמכם 10 דקות נוספות. מי שעומד בתכנון הזמן שהציב לו, תמיד יישאר לו זמן פנוי.

הזמן הפנוי הזה מוקדש לכל מה שברצונכם לעשות - מומלץ שיכלול מנוחה, בלו"ז כזה צפוף.

[Mr.Haim]

אונס

 

[align=right]מהו אונס?

אונס, הוא תהליך של ביצוע יחסי מין בכפיה, כנגד רצונו של הקורבן, אשר יכול להיות זכר או נקבה כאחד.

מבצע תהליך האונס, נקרא אנס. האונס הוא עבירת מין. [/align]

 

המניעים לאונס -

קיימות שתי תיאוריות לסיבות שבגללן אנס אונס, האחת אומרת כי האונס היא פעולה של תוקפנות ורצון להוכיח שליטה,

בדרך כלל האונס מבוצע על ידי אדם מוכר מתוך כעס ורצון להביע עליונות מעל הנפגע, הנאנס.

התיאוריה השניה אומרת כי האונס נובע מהדחף להתרבות, מהרצון לקיים יחסי מין.

 

[align=right]השפעת האונס על הקורבן -

פעמים רבות, תהליך האונס משפיע לטווח הרחוק של המשך חיי הקורבן,

הקורבן בדרך כלל נזקק לטיפול נפשי, פסיכולוגי לאחר התהליך.

בנוסף, סובל הקורבן מהפרעות נפשיות כגון בעיות אכילה, דיכאון, חרדה, נסיונות התאבדות, בעיות ביצירת קשרים ועוד.

בנוסף לתחושות של השפלה, זיהום. לעיתים רבות, לאחר התהליך נובעים מצבים של האשמת הקורבן,

בדרך כלל נקבה על כך ש"רצתה את האונס" או האשמה עצמית של הקורבן,

על כך שלא התנגד ולא נהג כפי שציפה שיתנהג במצבים כאלו, שלא נלחם על מנת להגן על עצמו, דבר זה נובע אצל זכרים בעיקר.[/align]

 

[align=right]איך מתמודדים לאחר אונס? איך להמשיך הלאה?

ראשית המנעו מהדחקה ומהסתרה, אין לכם כל סיבה להתבייש ולהסתתר מאחורי הכלים,

פעמים רבות כך קורה ולאחר מכן רגשות הדחיקה עולות ומציפות את הקורבן.

פנו אל אדם קרוב, אל הורה או מורה ואף יועצת בית ספרית, ספרו להם את מה שעברתם ואל תשאירו את הסיפור מאחור,

אל תטטאו אל מתחת לשטיח את מה שעברתם. שתפו את מי שתוכלו ופנו אל בעל מקצוע כגון פסיכולוג,

אשר מומחה בטיפול במצבים כאלו - לא יבוצע בכם כל רע אצלו, הוא שם בכדי להקשיב.

פנו אל ארגוני הסיוע והתמיכה, אל האגודות וקבוצות התמיכה, הם הוקמו במיוחד בכדי לעזור לכם.

אל תחששו לפנות אל המשטרה, אל תפחדו מתהליך הטיפול בנושא.

נסו להימנע מתחושות של האשמה עצמית, כפי שהוסבר בסעיף הקודם במקרים רבים נוצרים מצבים של האשמה עצמית של הקורבן,

אל כך שלא התנהגד כפי שציפה - זיכרו, במצבים מחרידים כגון מצבים כאלו בדרך כלל האדם חווה שיתוק ואינו מגיב,

אינו מחובר אל עצמו כבחיי היום יום. אל תחושו בושה או העקה על הסביבה שלכם,

חשוב להבין כי אין אדם הרוצה להיאנס, האשמה הבלעדית היא על אחריות האנס בלבד. [/align]

 

למי פונים?

ישנן אגודות רבות אשר מטרתן העיקרית היא לעזור לנפגעי מקרי אונס, בנוסף גם האתר שלנו - פורום "מלב אל לב".

האגודות:

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי התקיפה המינית בישראל - היפר קישור.

1202 - קו חירום לנפגעות תקיפה מינית.

1203 - קו חירום לנפגעי תקיפה מינית.

ער"ן - עזרה ראשונה נפשית. - היפר קישור.

הקו החם לטיפול באלימות מינית של עמותת על"ם - 03-6477898, קישור לאתר של עמותת על"ם - היפר קישור.

[Mr.Haim]

             

דיכאון ודרכי הטיפול בו.

 

 

[align=center]מהו בכלל דיכאון?

דיכאון היא הפרעה נפשית נפוצה ביותר, המסווגת כהפרעת מצב רוח, ומתאפיינת  במצב מתמשך של חוסר אושר, שקיעה לתוך עצבות וייאוש עמוקים, ואובדן עניין  והנאה ברוב תחומי החיים.

לעתים הדיכאון כולל גם תחושת אובדנות.

אנשים מדוכאים חווים רגשות שליליים לרוב, בין אם בתחושתם כלפי עצמם  (מרגישים שאינם בני אדם בעלי ערך) ובין אם כלפי אחרים (מרגישים שהזולת לא  אוהב אותם ולא חפץ בקרבתם).

מתוך אי הבנת מצוקת הסובלים מדיכאון עלול הצופה מהצד לחשוב כי הם "עצלנים" ופשוט "צריכים לקחת עצמם בידיים".

עבור האדם המדוכא ביקורת זו היא עוד מקור לאכזבה ולמחשבות ביקורתיות כלפי עצמו.

דיכאון קליני, שאיננו דכדוך, דיכאון חולף או דיכאון קל, ואשר יש גם להבדילו מדיסתימיה, הוא הפרעה נפשית שההתמודדות עמה קשה ביותר.

על פי המקובל, דרושים לפחות שבועיים של ירידה קשה במצב הרוח לצורך הגדרת דיכאון.[/align]

 

[align=center]מהן למעשה הסיבות לדיכאון?

לדיכאון סיבות שונות, ביניהן נטייה תורשתית, אירועים בילדות, אירועים בעבר  הקרוב, משברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון עוני, שימוש בסמים,  מבנה האישיות, חוסרים תזונתיים ועוד. ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון  גדולה כפליים בקרב נשים מאשר בקרב גברים.

התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי דחק או  התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים  חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון  להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים  הסובלים מהפרעת קשב, או מהפרעות אישיות כמו הפרעת אישיות גבולית, הפרעה  טורדנית-כפייתית (אובססיה) או תסמונת בתר חבלתית סובלים מדיכאון בשכיחות  גבוהה יותר. [/align]

 

איך לדעת אם אני חווה דיכאון?

 

*שימו לב-לרוב אבחון הדיכאון נקבע על ידי הופעת חלק או רוב התסמינים הבאים, לאורך תקופת זמן של יותר משבועיים:

 

[align=center]כדי לאבחן את עצמך, האם אתה חווה דיכאון, שאל את עצמך האם בתקופה האחרונה הופיעו תסמינים אלה:

•חשת עצבות או חסר מנוחה?

•איבדת עניין בפעילויות שבעבר הסבו לך הנאה?

•חלו שינויים במשקל הגוף או החלה ירידה בתיאבון?

•חלו שינויים בדפוסי השינה?

•חשת רגשות אשם?

•הבחנת בקושי להתרכז, לזכור דברים או לקבל החלטות?

•חשת עייפות או ירידה באנרגיה?

•הרגשת אי שקט וחוסר מנוחה?

•חשת חוסר תקווה או חוסר אונים?

•היו לך מחשבות אובדניות?[/align]

 

[align=center]סיכום תשובות:

1. במידה וענית 4 – 0 תשובות ”כן“, לא נראה כי אתה סובל מהפרעה נפשית חמורה, עם

זאת, לא ניתן לשלול בוודאות קיומם של תסמיני דיכאון על פי שאלון בלבד.

לכן מומלץ להמשיך ולעקוב אחר תחושותיך ואם תחול הרעה במצבך מומלץ לפנות לייעוץ

רפואי מקצועי.

2. במידה וענית 5 תשובות ”כן“ ומעלה, נראה כי אתה חווה מצוקה נפשית משמעותית.

מצוקה זו עלולה להעיד על קיומה של תסמונת דיכאונית, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת יעוץ

רפואי מקצועי. זכור שטיפול מוקדם עשוי לשפר את מצבך באופן משמעותי.[/align]

 

דרכי טיפול:

 

[align=center]טיפול פסיכולוגי:

בשיטה זו מנסים ללמד את המטופל לחשוב באופן חיובי, לתקוף ישירות את המחשבות  הדיכאוניות, לערער עליהן, לנסות ולראות את המציאות באור שונה שלא מעציב  ומדכא את האדם.

נמצא שאצל המדוכא קיימים דפוסי חשיבה מעוותים, ייחוס כשלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם.

בנוסף הטיפול מבוסס על שיחות עם פסיכולוג על מנת למצוא את הסיבות האישיות  לדיכאון (במידה וקיימות), לפתור קונפליקטים בין המודע ללא מודע, ולמצוא  שסתומים לפריקת כעסים שלא מצאו את ביטויים, העלולים לעמוד ביסוד הדיכאון.

למרות שטיפול פסיכולוגי יכול להיות יעיל, במקרים שבהם הדיכאון הוא  "אנדוגני" (כלומר דיכאון-מחלה, בדרך כלל עם אפיזודות חוזרות), טיפול  פסיכולוגי נחשב פחות יעיל ופונים בעיקר לטיפול התרופתי, מכיוון שבמצב זה  נראה כי שורש הבעיה הוא חוסר איזון ביוכימי במוח. [/align]

 

[align=center]טיפול תרופתי:

כאשר הטיפול הפסיכולוגי לא עוזר, ולעתים במקביל לו, קיימת אפשרות לפנות  לפסיכיאטר או לרופא כללי בעל ניסיון, לקבלת תרופות המיועדות להקל על  הדיכאון.[/align]

 

התמודדות אישית עם הדיכאון:

 

מעבר לשימוש בטיפול פסיכולוגי ותרופתי, מעשיו של האדם יכולים להשפיע רבות על הדיכאון שלו:

 

 

• הסחה - הסחת דעת מהמחשבות הדיכאוניות באמצעות עיסוק ועשייה, ובמיוחד עשייה המשנה את מצב הרוח ומשמחת את האדם.
  
• השתתפות  בפעילות חברתית - יציאה החוצה מהבית ומפגשים עם אנשים. לרוב בעקבות  הדיכאון ישנה הסתגרות והתבודדות של האדם המדוכא, המחזקת את הדיכאון  הראשוני. מגע חברתי חשוב לשבירת המעגל.
  
• פעילות ספורטיבית -  כגון הליכה מהירה, אופניים, אימון משקולות. בפעילות ספורטיבית מופרשים  אופיאטים (אנדורפינים ואחרים) המשפרים את מצב הרוח. כמו כן הפעילות  הספורטיבית משפרת את הבריאות, מעלה את סף האנרגיה הזמינה ואת כוח הסבל,  ומשפיעה לטובה על יצירת הורמונים.
  
• פעילות יצירתית - כגון ציור וכתיבה יוצרת. היצירה מספקת הסחה וממלאת זמן פנוי. כמו כן היא תורמת לשיפור ערך עצמי.
  
• עשייה מנחמת - האזנה למוזיקה, קריאת ספרים, צפייה בסרטים, משחקי מחשב, מסע קניות.
  
• קבלת  תמיכה רגשית מאנשים וממשפחה - לעתים דיכאון נובע מתחושה של בדידות. יצירת  קשר עם אנשים עשויה להשפיע לטובה, אם כי לעתים מדוכאים מאבדים את האמון  בסביבה, ואינם מוכנים לקבל ניחומים מהזולת.
  
• פעילות  התנדבותית קהילתית - מעבר מהתמקדות בעצמי להתמקדות בסבלו של הזולת ובצורך  להושיט לו עזרה, מוציא את האדם מההשתקעות במחשבותיו על עצמו. לעתים עשייה  זו נותנת לו משמעות חדשה לקיומו.
  
• גידול בעלי חיים - נמצא  כי גידול של בעלי-חיים היוצרים קשר משמעותי עם בני-אדם (כגון כלבים או  חתולים) משפר את מצבם של הסובלים מדיכאון.
  
• אוטו-קוגניציה - לימוד והתעמקות בנושא הדיכאון והבנת המנגנונים שלו. זאת בניגוד להרהורים אודות העצמי שאינם דרך יעילה לצאת מהדיכאון.
  
• שינה  - דיכאון מקושר לשינה לא טובה, בעוד הקניית הרגלי שינה יציבים, זמני שינה  קבועים ומניעת צריכת קפאין, במיוחד לפני השינה, תורמים לשיפור בדיכאון.
  

 

 

• 
  לסיכום, אם אתם חווים דיכאון, נסו להתמודד איתו באמצעות האפשרויות שניתנו לכם.אל תוותרו לדיכאון כי דברים טובים לא יכולים לצאת מזה, נסו לראות את הצד האופטימי ולשנות.

• 
  *קרדיט לאתר ויקיפדיה ולאתר Goodays על המידע.