סיפור המחלה הנפשית שלי - דוקו מהחיים (נועד לעורר את המודעות למחלות נפשיות)

[oldCityGuy]

אז הרבה אנשים מדברים על מחלה נפשית. רובם לא מודעים בכלל לכמה קשה זה להיות בעל מחלה נפשית.....אם אתם רוצים לדעת בואו ואספר לכם....להיות בעל מחלה נפשית זה אומר לחטוף דיכאונות להיות בעל מחלה נפשית זה אומר לפחד שאם תגיד שיש לך מחלה אנשים יתרחקו ממך כי יחשבו שאתה חריג או משוגע או פוגע בעצמך, להיות בעל מחלה נפשית זה אומר שחטפת צלקת בנפש שלא תעבור בחיים, זה לפחות מה שאני הרגשתי, עד שהפסקתי לפחד ממה יגידו עליי והיום אני מודה במחלה הנפשית שלי ומספר אותה לכל מי שרק ישאל....הרבה שאלו אותי בעיר על המחלה הנפשית שלי ולא פירטתי יותר משם המחלה והתופעות שלה....וגם לא איך היא נגרמה...אני חושב שהגיע הזמן לפתוח את הנושא....בבית ספר שלי היסודי הייתי חוטף לא מעט קללות הקנטות השפלות ודברים אחרים מכיתה א' לא היה לי אף אחד לפנות אליו אז המצאתי בראש שלי דמויות שאליהם אני מדבר לאוויר (כיום כבר לא אבל אני מרבה לדבר באוויר ולהגיד את המחשבות שלי) אבל זה לא רק היה זה...הייתי מרבה להבריז מבית ספר זה הפך להרגל להמציא תירוצים כדי לברוח. לא רק לברוח פיזית אלא גם נפשית כדי להיות לבד, המון פעמים ברחתי מבית ספר לא רק כי היה לי קשה אלא כי הרגשתי צורך להיות לבד...מהר מאוד מצאתי את עצמי נענש על ידי ההורים שלי בלי לראות טלויזיה בלי מחשב בגלל שלא הלכתי אבל בכל זאת לא סיפרתי להם כלום...לא סיפרתי להם על זה שהציקו לי. אחרי כמה זמן בתיכון כיתה ז' ח' וט' המשכתי להיות לא פופולרי היה לי חבר אחד בכל התיכון וגם הוא בסופו של דבר הפסיק לדבר איתי. בכיתה ט' עברתי אבחון נפשי אחריי התקף דיכאון קשה שבו צרחתי שאני רוצה למות ושנמאס לי מהחיים ואף אחד לא אוהב אותי. נשלחתי לפניימיה ל3 שנים בהם למדתי לשלוט בכעס שלי על העולם שהיה לי. בהתחלה הרגשתי שאני שונא את כל העולם שכולם אשמים במה שקרה לי, הייתי חברותי אבל מבפנים הרגשתי ריקות וחוסר יכולת לסמוך על אנשים, לא נתתי לאנשים להתקרב אליי יותר ממה שצריך. עד היום אני לא מסוגל לבטוח באנשים עד הסוף, עד היום אני עם אותה צלקת נפשית, רק בוגר יותר ומבין שהמחלה לא חייבת לשלוט בי אלא אני יכול לשלוט במחלה. המחלה שיש לי נקראת סכיזרופניה אירגונית (מהלשון המילה ארגון) זה אומר שהמוח שלי מתקשה לארגן את הכול את המידע ולזכור דברים מאוד מאוד קשה לי, המון אנשים עד היום צחקו על זה, יש כאלה שהכחישו שזה מחלה, אנשים חסרי לב ככל הנראה, אבל היום כמו שכתבתי קודם אני עומד זקוף ולא מתבייש בזה שאני חולה נפשית , כי בעייני זה לא צלקת מהפגיעות שחטפתי ע"י אנשים זה צלקת שמוכיחה ששרדתי הצקות והשפלות ולא וויתרתי לעצמי אז זה בגדול הסיפור שלי, הסיפור מאחורי המחלה שלי לכל מי שתהה והמסר כאן זה: אל תוותרו לעצמכם, לכל מי שחולה נפשי אל תוותרו לעצמכם אל תתנו לעצמכם לחשוב שאתם דחויים ואל תתנו לדיכאון להפיל אתכם (לאלה שיש) והכי חשוב אל תתביישו בזה שיש לכם מחלה נפשית, זה מחלה לכל דבר וזה לא הופך אתכם לדחויים ובלתי נאהבים, ההפך להודות במחלה מפני מישהו זה אומר שאתה סומך עליו ואם הוא אדם שאוהב אותך גם הוא יקבל את זה ויעזור ויתמוך בך בכל מצב.

[Gal]

טלטול כל הכבוד לך :Heart:

[MrRichRach]

טל אני לא מכיר אותך אבל כל דבר שאמרת צדקת אםאת תרצי לדבר על כל דבר אני אשמח לדבר:)

[oldCityGuy]

תודה רבה לכל מי שתומך ומגיב :Heart:

[Eden]

כל הכבוד ששיתפת!

[בגרות שוויצרית ביודל]

כל הכבוד לך על האומץ ! מי שלא מקבל אותך בגלל זה לא שווה את זה בכלל !

[Ofek2002]

כל הכבוד לך, ומי שלא מקבל אותך איך שאתה רק מפסיד ;)

[oldCityGuy]

תודה רבה ^_^