האם אתה מאמין בטוב לב של האדם?

[Judge]

 

האם אתה מאמין בטוב לב של האדם?

 

הדעה האישית שלי:

לגבי השאלה "האם אתה מאמין בטוב לב האדם?" – אני סבור שזו שאלה שמעורבת בהיבטים רבים, כמו האופי הטבעי של האדם, אך גם הכוחות החברתיים והחינוכיים שמעצבים אותו.

אני מאמין שבני אדם נולדים עם פוטנציאל לטוב לב, אך זה תלוי במידה רבה בתנאים ובחוויות שעברו עליהם. יש כאלו המאמינים שהאדם נולד עם יצר רע, ויש אחרים שטוענים כי החברה היא שמעוותת את הנטיות הטובות שלנו.

אני מאמין כי האדם לא בהכרח רע מטבעו, אך לפעמים הסביבה עשויה להשפיע עליו בצורה שלילית. אם לאדם יש את הכלים הנכונים וההכוונה המתאימה, הוא יכול בהחלט להשתנות ולבצע שינוי חיובי.

הסקר הזה מעורר מחשבה ומזמין אותנו לשקול את השפעת החינוך, התרבות והסביבה על טוב הלב של כל אחד מאיתנו. אשמח לשמוע את דעותיכם!

[Penny]

אני מאמינה שהאדם נולד ניטרלי, לאחר מכן סופג את הערכים שהסביבה מספקת לו ותוך כדי מעבד מה הוא לומד מהם וכיצד הוא מיישם אותם. הערכים שלמד והאופן בו קיבל אותם הם אלה שיכוונו את טוב הלב שלו ולמי יציג זאת.

 

אני לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה וסוגיות דומות לטוב לב מולד הופיעו פה ושם, והדעות נראות חלוקות חח
לפי הפסיכולוגיה ההתפתחותית למדתי שהאדם אגואיסט מלידה - טוב לב לא נמצא על הפרק, רק הצרכים ההישרדותיים שלו והרצונות שלו חשובים בהתחלה.
עם זאת נמצא במחקרים שלפעוטות יש מושג מוסר, שמוביל להניח כי אכן קיים טוב לב עוד בגיל צעיר.
מחקרים בפסיכולוגיה חברתית דנו גם כן בקיום האלטרואיזם האמיתי (ההפך מאגואיזם - נתינה לזולת ללא ציפיה לתגמול), אבל מדובר בויכוח לא פוסק משום שתוצאות המחקרים האלו נתפסו כ"ברור מאליו" או כבעלי משתנים מעורבים:
מחקר אחד חשף את נבדקיו למקרה שאדם עומד בסכנת חיים וסיפקו מידע על האדם, לאחר מכן שאלו את הנבדקים אם היו מוכנים להתחלף איתו ורובם הסכימו. אך עלו ביקורות שטענו שבניסוי הגבירו את האמפתיה והנבדקים פעלו מרגש ולא ממניעים אלטרואיסטים אמיתיים.
חוקר שעמד נגד הגישה האלטרואיסטית ראיין גם חיילים שהקריבו את עצמם למען חבריהם לצוות ומדינתם, אך ממצאי הראיונות העידו על אפשרות קיום האלטרואיזם משום שהקרבה עצמית היא הצורה הבולטת ביותר של אלטרואיזם וטוב לב.

אמ;לק - הפסיכולוגיה חלוקה בדעתה על הסוגייה של טוב הלב.

 

לאחר שהאדם מתפתח מספיק כדי לחקור את העולם סביבו, הוא שואב ערכים וחוקי עולם מהמשפחה והמסגרות. הלקחים שהוא מסיק מהם ישפיעו על טוב הלב והמניעים שלו (לעשות מה שטוב לי, או מה שעוזר לאחר?). טוב הלב לרוב יוקדש לקרובים אלינו, ואם הכיס מרשה גם לאנשים שמעבר למעגלים הקרובים.

וכמובן שלמרות הרקע והערכים ההתחלתיים, האדם תמיד יכול להשתנות לטוב ולרע. בסופו של דבר האופי שלנו נתון להחלטתנו המוחצת - האם נוח לנו עם הערכים שאנחנו פועלים לפיהם כרגע? או שמצאנו מקום לשינוי ואנחנו מוכנים לצאת מאזור הנוחות ולאמץ את השינוי כחלק מחיינו? הכוונה וכלים מתאימים יכולים לעזור רק אם אנחנו מסכימים לבצע את השינוי.

 

מרגישה שקצת הוסחתי מנושא הסקר, אבל הוא מרים נקודה מעניינת למחשבה! תודה!♥

נערך פברואר 19 על ידי Penny

[Judge]

 

לפני 4 hours, Penny אמר:

אני מאמינה שהאדם נולד ניטרלי, לאחר מכן סופג את הערכים שהסביבה מספקת לו ותוך כדי מעבד מה הוא לומד מהם וכיצד הוא מיישם אותם. הערכים שלמד והאופן בו קיבל אותם הם אלה שיכוונו את טוב הלב שלו ולמי יציג זאת.

 

אני לומדת לתואר ראשון בפסיכולוגיה וסוגיות דומות לטוב לב מולד הופיעו פה ושם, והדעות נראות חלוקות חח
לפי הפסיכולוגיה ההתפתחותית למדתי שהאדם אגואיסט מלידה - טוב לב לא נמצא על הפרק, רק הצרכים ההישרדותיים שלו והרצונות שלו חשובים בהתחלה.
עם זאת נמצא במחקרים שלפעוטות יש מושג מוסר, שמוביל להניח כי אכן קיים טוב לב עוד בגיל צעיר.
מחקרים בפסיכולוגיה חברתית דנו גם כן בקיום האלטרואיזם האמיתי (ההפך מאגואיזם - נתינה לזולת ללא ציפיה לתגמול), אבל מדובר בויכוח לא פוסק משום שתוצאות המחקרים האלו נתפסו כ"ברור מאליו" או כבעלי משתנים מעורבים:
מחקר אחד חשף את נבדקיו למקרה שאדם עומד בסכנת חיים וסיפקו מידע על האדם, לאחר מכן שאלו את הנבדקים אם היו מוכנים להתחלף איתו ורובם הסכימו. אך עלו ביקורות שטענו שבניסוי הגבירו את האמפתיה והנבדקים פעלו מרגש ולא ממניעים אלטרואיסטים אמיתיים.
חוקר שעמד נגד הגישה האלטרואיסטית ראיין גם חיילים שהקריבו את עצמם למען חבריהם לצוות ומדינתם, אך ממצאי הראיונות העידו על אפשרות קיום האלטרואיזם משום שהקרבה עצמית היא הצורה הבולטת ביותר של אלטרואיזם וטוב לב.

אמ;לק - הפסיכולוגיה חלוקה בדעתה על הסוגייה של טוב הלב.

 

לאחר שהאדם מתפתח מספיק כדי לחקור את העולם סביבו, הוא שואב ערכים וחוקי עולם מהמשפחה והמסגרות. הלקחים שהוא מסיק מהם ישפיעו על טוב הלב והמניעים שלו (לעשות מה שטוב לי, או מה שעוזר לאחר?). טוב הלב לרוב יוקדש לקרובים אלינו, ואם הכיס מרשה גם לאנשים שמעבר למעגלים הקרובים.

וכמובן שלמרות הרקע והערכים ההתחלתיים, האדם תמיד יכול להשתנות לטוב ולרע. בסופו של דבר האופי שלנו נתון להחלטתנו המוחצת - האם נוח לנו עם הערכים שאנחנו פועלים לפיהם כרגע? או שמצאנו מקום לשינוי ואנחנו מוכנים לצאת מאזור הנוחות ולאמץ את השינוי כחלק מחיינו? הכוונה וכלים מתאימים יכולים לעזור רק אם אנחנו מסכימים לבצע את השינוי.

 

מרגישה שקצת הוסחתי מנושא הסקר, אבל הוא מרים נקודה מעניינת למחשבה! תודה!♥

חשבתי על מה שכתבת, ונזכרתי בסרטון שראיתי פעם על קנאה אצל תינוקות וכלבים קישור לסרטון. זה סרטון שמראה איך אפילו יצורים צעירים מאוד יכולים להיות מאוד תחרותיים וקנאים כשזה מגיע לתשומת לב ומשאבים. זה קצת מזכיר את הגישה בפסיכולוגיה התפתחותית שדיברת עליה, שאומרת שאולי אנחנו מתחילים עם צד אגואיסטי יותר, ורק אחר כך לומדים את ה'טוב לב' והאלטרואיזם. מה את חושבת על זה? מעניין אם קנאה ותחרותיות הן בכלל חלק מהסיפור של טוב לב, או שזה בכלל שני דברים נפרדים...

[Penny]

לפני 9 דקות, Judge אמר:

 

חשבתי על מה שכתבת, ונזכרתי בסרטון שראיתי פעם על קנאה אצל תינוקות וכלבים קישור לסרטון. זה סרטון שמראה איך אפילו יצורים צעירים מאוד יכולים להיות מאוד תחרותיים וקנאים כשזה מגיע לתשומת לב ומשאבים. זה קצת מזכיר את הגישה בפסיכולוגיה התפתחותית שדיברת עליה, שאומרת שאולי אנחנו מתחילים עם צד אגואיסטי יותר, ורק אחר כך לומדים את ה'טוב לב' והאלטרואיזם. מה את חושבת על זה? מעניין אם קנאה ותחרותיות הן בכלל חלק מהסיפור של טוב לב, או שזה בכלל שני דברים נפרדים...

מאמינה שהסרטון כן מתקשר לרעיון ההתפתחותי! בסוף הסרטון הזכירו גם את הגישה האבולוציונית, לפיה תכונות מסוימות קיימות מגיל צעיר בגלל שתרמו לקודמים לנו.
הקנאה והתחרותיות מקורם בצורך במשאבים, ואמנם היום כמבוגרים זה יכול להיראות שטותי אך לתינוקות וכלבלבים אין את אותן התובנות, ולכן הם קודם פועלים לפי הצרכים האישיים שלהם.

אני חושבת שטוב לב כולל בתוכו את היכולת לשים בצד תחרותיות וקנאה (להתעלם מהאגו למען הזולת). אפשרי לחוש את שניהם, והבחירה איך לפעול עם הניגוד הזה נמצאת בידיים שלנו. לתחרותיות גם כן יש את היתרונות שלה, ואפשר ללמוד לדעת מתי התחרותיות יותר יעילה מהעזרה לזולת ומתי אפשר לשלב את שניהם (כמו עבודת צוות וספורטיביות טובה).

דרך רווחת להסתכל היום על תכונות היא הספקטרום - במקום לראות דברים כ"או זה או זה", אפשר לראות אותם כרצף בעל 2 קצוות הפוכים שהאדם יכול להימצא בו בנקודות שונות ובזמנים שונים. אם קיימת דרישה להתייחס לצרכים שלנו קודם נבחר באגואיזם, ואם יש לנו את האפשרות והרצון לעזור לאחר, נבחר בטוב הלב.