דיכאון בגיל ההתבגרות|עזרה ויעוץ

[shira]

דיכאון בגיל ההתבגרות

דיכאון בגיל ההתבגרות היא תופעה נפוצה מאוד, היא נגרמת בשינויים אצלנו בני האדם , כגון חוסר ביטחון בגוף , בפנים , לאבד בן אדם שיקר לנו , להתרגל לבית לחדש , לעבור עיר , לעבור ארץ , לחוות חרם ועוד..

[align=center]כשאתה מרגיש לבד אף פעם אל תהיה לבד תמיד תדע שיש לך יועצת בבית הספר מורים שיכולים לעזור... הורים שיכולים לסייע ומספרים שיכולים לתת לך לפרוק, וגם אני פה בשבילך.

גם השימוש העולה בחומרים ממכרים למיניהם קשור במספר הגדל של בני נוער הסובלים מדיכאון.

בחלק מן הפעמים דיכאון מופיע כהפרעה נלווית לאנורקסיה או הפרעות אכילה אחרות. כמו כן, קיים קשר בין דיכאון להפרעות חרדה שונות.

מאפייני הדיכאון דומים בעיקר לדיכאון של מבוגרים אם זה הורדה במצב רוח , ירידה בפעילות , חוסר שינה , להתקע בבית כל היום הפרעת קשב וריכוז ואכילה מופרזת או הפוך..

דיכאון מאובחן לאחר תקופה של הופעת המאפיינים הנ"ל או חלק מהם במשך שבועיים רצופים לפחות, ובמידה והדבר גורם לסבל ולירידה במידת התפקוד- בסביבה החברתית או בבית הספר.

והנושא של האשכול? התמודדות עם הדיכאון!

אני יכולה לספר לכם מחוויה אישית שאיבדתי הרבה אנשים במשך השנה.. זה התחיל ב9/11/2015 חברה שלי שמחה פייגי אזולאי נפטרה.. בתאריך הנורא ביותר בחיים שלי ה15/12/2015 אבא שלי אורן שרביט בן זהבה נפטר והחברה הטובה שלי בתאריך ה8/2/2016 נוי סבו נפטרה .. אני יכולה להגיד שכן איבדתי הרבה אנשים השנה, אבל אף פעם לא הראיתי לאנשים שאני עצובה או בדיכאון .. אני לא הבן אדם שמראה רגשות כלפיי כולם אני יותר מעדיפה להדחיק כי זה באופי שלי , אבל זה עשה לי רק רע.. לא לספר לאפאחד שאני עצובה ושהדבר הראשון שאני עושה כשאני חוזרת הביתה זה לבכות ולפרוק כל היום בחדר, אם אתם בדיכאון אתם צריכים כוח רצון לעזור לעצמכם כי אם לא תעזרו לעצמכם אפחד לא יעזור לעצמכם אני התגברתי על הדיכאון שלי בזכות שבחיים לא נתתי לעצמי להיות לבד תמיד הייתי עם החברות והידידים שלי המקום שלי לפרוק ושיש פה מישהו בשבילי.. וכמובן אמא שתמיד נותנת כוח ומרעיפה עלייך אהבה(: אף פעם לא להשאר לבד כי מי שנשאר לבד מת לבד..

 

לפיכך, אם ישנה התלבטות כדאי לפנות לאיש מקצוע שיערוך אבחון קליני וכן ראיונות עם ההורים והמורים כדי להסיק האם ההתנהגות שהנער או הנערה מפגינים היא נורמטיבית או שהיא מצביעה על דיכאון.

ישנה חשיבות רבה למודעות של הסביבה לשכיחות התופעה ולתסמיניה- בראש ובראשונה המשפחה, אבל גם בית הספר ומדריכים במסגרות שונות.

אם הדיכאון הוא חמור יש לפנות לאמצעים שיותר יכולים לעזור כגון טיפול נפשי בחרדות, אובססיה, טראומה..

 

משבר נפשי יכול להיות מצב בלתי נסבל וטלטלה נוראית. לצערינו המערכת הציבורית נותנת מענה חלקי בלבד ומקשה על חזרה לחיים נורמליים. ליווי אישי של אנשי מקצוע בעלי נסיון רב, וסביבה תומכת, מאפשרים חזרה לחיים טובים, מאוזנים ומאושרים.

כשאתה רואה בן אדם בדיכאון בצרה תהיה לו לאוזן קשבת!

זיהוי מצב דיכאוני אצל נער או נערה הן השלב הראשון בדרך לשינוי. חשוב לספק אוזן קשבת ולתמוך בנער או בנערה, גם אם הם מנסים להרחיק את מי שמציע להם עזרה, מסתגרים בחדרם וכו'. הידיעה שיש להם תמיכה ממישהו קרוב יכולה לסייע, גם אם הם לא מראים את זה.

כמובן שכדאי להציע גם ייעוץ או טיפול מקצועי, כדי לתת פתרון יציב לטווח ארוך ולאפשר לנער או לנערה גישה לגורם חיצוני שיוכלו להיעזר בו.

ישנן שיטות רבות לטיפול בדכאון, כמובן שכל אחד צריך למצוא את השיטה המתאימה לו. להלן כמה מהן:

טיפול תרופתי- עפ"י מרשם של פסיכיאטר ניתן ליטול תרופות נוגדות דכאון, שהן בעלי השפעה חיובית ברוב המקרים.

טיפול פסיכולוגי- הטיפולים הפסיכולוגים הנהוגים בארץ הם בעיקר טיפולים דינמיים (שהם ארוכי טווח ומבוססים בעיקרם על שיחות והבנת מקור הבעיה) וטיפולים קוגנטיביים- התנהגותיים (שהם קצרי טווח, אינם עוסקים במקור הבעיה אלא בדרכי התמודדות בהווה באמצעות הצבת יעדים אופרטיביים וביצוע משימות). הטיפול הפסיכולוגי יכול להיות גם טיפול משפחתי בו לוקחת חלק כל המשפחה או אחד ההורים.

טיפול קבוצתי – מפגיש את הנער או הנערה עם בני גילם שחווים חוויות ותחושות דומות, מפגש שמעורר הזדהות ומאפשר פורקן ועבודה רגשית- חברתית.

יש להוסיף, כי פעמים רבות בני נוער הסובלים מדיכאון סובלים גם מחרדה חברתית. אחד הטיפולים הנכונים לדעתי בחרדה חברתית בצעירים הוא טיפול קבוצתי התנהגותי קוגניטיבי שמסייע להתמודד עם כל הקשיים והאתגרים.

ההחלטה ללכת לטיפול פסיכולוגי אינה פשוטה בהתחלה…

במיוחד כאשר נמצאים בדיכאון ונראה ששום דבר לא יכול לעזור.

ייתכן שעכשיו קשה לך לראות את האור בקצה המנהרה ואולי אין לך את הכוח הנפשי לדבר עם מישהו ולנסות לשפר או לשנות את המצב.

כשאתה אומר לעצמך שאתה רוצה לצאת מדיכאון , זה הזמן ואם אתה מרגיש שאתה מתחיל להכנס לדיכאון תוציא את עצמך מהצרה הזאת.. כי לפעמים אי אפשר לצאת ממנה..

אם אתם עדיין מרגישים שמשהו חסר אתם מוזמנים לפנות אליי אני תמיד פה לאוזן לקשבת הסקייפ שלי:shacharamsalem אני תמיד פה לפריקה , שאלה או כל דבר..

אני חייבת לציין שכל הפרטים שרשמתי פה נעזרתי ב4 עדויות של אנשים הסובלים מדיכאון חלק קשה וחלק לא..

מקווה שהפצע שנפתח עכשיו נסגר:) תמיד פה בשביל כולם..

אוהבת שירה3>[/align]

[דני שובבני]

אם את יודעת ממה זה נובע, למה את סתם מקללת בנות בעיר ומפרסמת פרטים אישיים?

[shira]

אני חושבת שממש לא כדאי לפתוח דבר כזה כאן, ואני לא מקללת בנות אלא בת אל תמציא דברים שלא היו מעולם ולפרסם פרטים אישיים כמישהו שהפרטים האישיים שלו זה כבר לא נקרא לפרסם, אם אתה באמת רוצה לקבל תשובה על זה אתה יכול לפנות בפרטי ולא באשכול.

[דני שובבני]

אני חושבת שממש לא כדאי לפתוח דבר כזה כאן' date=' ואני לא מקללת בנות אלא בת אל תמציא דברים שלא היו מעולם ולפרסם פרטים אישיים כמישהו שהפרטים האישיים שלו זה כבר לא נקרא לפרסם, אם אתה באמת רוצה לקבל תשובה על זה אתה יכול לפנות בפרטי ולא באשכול.[/center']

 

אה וואלה. אחרי שהפסיקו לפרסם פרטים אישיים את ממשיכה זה בסדר. אוקיי, הנושא שלך חסר פואנטה אם את בכלל פותחת נושא ויודעת מהם התוצאות וחוזרת עליהם.

[shira]

דבר ראשון אני וליאן השלמנו, אתה חיי קצת בעבר אתה לא חושב? וזה לא מקום שצריך ל"ריב" על זה אני לא ארד לרמה שלך , היא רשמה שקוראים לה רוזה ברומברג כל אחד רואה את זה וכל אחד יכול לפרסם את זה , זה כמו שפרסמת תמונה שלך שאתה לא אוהב בפייסבוק היא לא שייכת לך היא שייכת לפייסבוק.

[דני שובבני]

דבר ראשון אני וליאן השלמנו' date=' אתה חיי קצת בעבר אתה לא חושב? וזה לא מקום שצריך ל"ריב" על זה אני לא ארד לרמה שלך , היא רשמה שקוראים לה רוזה ברומברג כל אחד רואה את זה וכל אחד יכול לפרסם את זה , זה כמו שפרסמת תמונה שלך שאתה לא אוהב בפייסבוק היא לא שייכת לך היא שייכת לפייסבוק.[/center']

 

לעבר קוראים יומים?

[shira]

כל דבר יכול להיות עבר, גם לפני דקה זה עבר((:

[shira]

בקיצור אני לא נכנסת איתך לוויכוח פה באשכול אתה יכול לשלוח הודעה ולנסות כביכול להתווכח..

[shira]

חוצמזה דיכאון זה לא משהו שאתה מגדיר אותו..

[ranisatlani]

כן.